7 מיליארד שקלים, תזכרו את המספר, זה הסכום שהוציאה מדינת ישראל בשנת 2012 על מתן קצבאות ילדים ליותר ממיליון משפחות, או כ-2.5 מיליון ילדים בסך הכל (הנתון המעודכן הוא ,1,048,000 משפחות בשנת 2011 לפי נתוני הביטוח הלאומי). אם היו שואלים את משרד האוצר הסכום הזה היה יורד ב-50% לפחות. למעשה, פקידי האוצר לא חיכו שישאלו אותם, ובמסגרת תוכנית הקיצוצים הענקית שממתינה לממשלה הבאה זו בדיוק ההמלצה שלהם.
במשרד האוצר מציגים משנה סדורה לפיה קצבאות הילדים צריכות להיות זהות לכל אחד מהילדים במשפחה ולא משנה מהו מספרם. זאת, בניגוד למצב הקיים מאז ההסכמים הקואליציוניים של שנת 2009, ולפיהם הקצבה לכל ילד הולכת ועולה עד לילד הרביעי, ואז יורדת במקצת ונשארת קבועה לכל הילדים הבאים. במאמר זה ננסה להסביר מדוע כל קיצוץ בקצבאות הילדים, ולו גם הקטן ביותר, עשוי להיות הרסני, ובדרך ננסה לנפץ כמה מיתוסים שדבקו במונח הקרוי קצבאות ילדים.
