כמה עצות לג'ון קריברוך הבא ג'ון קרי למזרח התיכון. אתה אמנם בר סמכא, ומגיע עם ידע עצום וניסיון עשיר מאוד, אבל זה לא הופך אותך לחסין מטעויות. הילארי קלינטון היא הוכחה מוחלטת לאמיתה הזו. אז לקראת העבודה המשותפת עם ראש הממשלה הישראלי הבא – זה עומד להיות בנימין נתניהו, אגב – הנה כמה עצות שיעזרו לך להתמודד עם ישראל והציבור הישראלי בשנים הקרובות.

1. . אל תטפס על עצים שאתה לא יודע איך תרד מהם, ואל תקבע רף גבוה מדי.

טוב, זו עצה מובנת מאליה. הדרישה האמריקנית של הנשיא אובמה להקפיא את הבנייה בהתנחלויות כתנאי לפתיחה במו"מ עם הפלסטינים הייתה כישלון מוחלט. ההסכמה של נתניהו להקפאה לא הובילה כמובן למגעים עם אבו מאזן, וכך הצליח לכאורה ראש הממשלה הישראלי להוכיח בפני הציבור הישראלי (והמערכת הפוליטית האמריקנית) את עיקר טיעונו – שאין פרטנר. מבחינת הפלסטינים, הדרישה האמריקנית קבעה רף גבוה מאוד – הפסקת בנייה בהתנחלויות – אך ההפסקה בבנייה הייתה זמנית והתוצאה הייתה אכזבה מוחלטת ברמאללה. הנושאים והנותנים הפלסטינים עצמם אמרו לאמריקנים, בשיחות סגורות – "מה אתם רוצים מאיתנו? אתם טיפסתם על העץ הזה של בנייה בהתנחלויות, אז עכשיו אתם מצפים שאבו מאזן יהיה יותר פרו-ישראלי מכם?". אתה, הסנאטור קרי, יודע היטב שזו הייתה שגיאה. לכן אמרת רק בשנה שעברה ש"מעולם לא חשבתי שזה יעבוד, ואכן, בזבזנו שנה וחצי על משהו שמכמה סיבות לא היה בר השגה". המסקנה הכללית היא חשובה יותר: אל תיכנע לסיסמאות הרטוריות של שני הצדדים, שמשמשות אותן לעתים לפוליטיקה פנימית בלבד, אל תציב רף גבוה מדי ומוקדם מדי. התוצאה תהיה אכזבה. אמנם המזרח התיכון הוא אזור רווי לעייפה באכזבות, אבל כישלונות עשויים להחליש אותך כמתווך אפקטיבי.

1. . אל תזלזל בבנימין נתניהו.

יש די עדויות להוכיח כי הנשיא אובמה, כמו הנשיא קלינטון בקדנציה הראשונה של נתניהו, איננו מחבב את ראש הממשלה הישראלי. זו כמובן זכותו המלאה של מנהיג העולם החופשי, ויש שיגידו שהיא מובנת לגמרי בהתחשב בנסיבות. אבל לא כדאי לבלבל בין חוסר אהדה וחוסר הערכה. נתניהו הוכיח שוב ושוב את יכולתו לספק את הסחורה, אם צריך (לדוגמה, בהסכמי וואי בוושינגטון, שבהם מסר את חברון לרשות הפלסטינית) אך גם לסכל ולבלום מהלכים רבי עוצמה. לגורמים אמריקנים יש נטייה להאזין האזנה עמוקה לגורמים בכירים במרכז-שמאל הישראלי. זו שיחה שנוח להם לקיים, משום שחילוקי הדעות מצומצמים יותר. אתה, מר קרי, צריך לדעת שכרגע ובשנים הקרובות המרכז-שמאל הישראלי מרוסק לגמרי, והאבחנות של מנהיגיו שוות כנראה כקליפת השום – לפחות ברמת האפקטיביות שלהן. הדרך להתקדמות בתהליך המדיני עוברת דרך איש אחד, ושמו בנימין נתניהו. לא התנשאות (וכמובן שלא התבטלות) יובילו להתקדמות כזו, אלא יצירת מערכת יחסים סבירה שעושה שימוש מושכל במנופי הכוח האמריקני. זה דבר שממשל אובמה הראשון, כמו גם ממשלת נתניהו הקודמת, נכשלו בו כישלון חרוץ.