כשישיבת הממשלה התכנסה ביום ראשון השבוע [9 בפברואר] כבר היה ברור לכל המשתתפים שאפילו סיפוח קטן לא הולך לקרות לפני הבחירות. ערב קודם לכן, בכנס בחירות במעלה אדומים, הודה ראש הממשלה בנימין נתניהו כי ארה"ב וישראל עסוקות במיפוי השטח וכי החלת הריבונות לא תקרה מיד.  למחרת בבוקר הבהיר גם דיוויד פרידמן, שגריר ארה"ב בישראל, ש"כל פעולה חד צדדית לפני סיום הליך הוועדה מסכנת את התוכנית וההכרה האמריקאית". דבריו הברורים של האיש, שנתן רוח גבית לתקוות הימין להחלת הריבונות לפני הבחירות, רוקנו סופית את בלון הסיפוח בימין. העובדה שפרידמן הוא חביב המתנחלים והלוביסט שלהם בבית הלבן, לא ריככה מבחינתם את המכה והציבה את נתניהו בעמדת מגננה.

שלושה שבועות לפני הבחירות, כשהוא במרוץ להשיג 61 מנדטים לגוש הימין-חרדים, נתניהו נדרש לכבות שריפה בתוך המחנה שלו – אש שהוא עצמו ליבה כשהבטיח סיפוח. הנהגת המתנחלים ושרי ימינה לא עושים לו חיים קלים. הם קראו לו לעשות מעשה מנהיגותי ולהכריז על סיפוח, גם ללא תמיכת ארה"ב. הם הזכירו לו את ראש הממשלה לשעבר מנחם בגין, שהכריז על סיפוח רמת הגולן ב-1981 מבלי שהודיע לאמריקאים. "לעולם לא יהיה רגע יותר מתאים על החלת הריבונות בארצנו", צייץ שר הביטחון נפתלי בנט במוצאי שבת [8 בפברואר], "אני קורא לראש הממשלה נתניהו להביא את החלת הריבונות ביהודה ושומרון להצבעה מיידית בממשלה. ראש הממשלה, אנחנו נהיה לימינך. ללא ריבונות נקבל מדינה פלסטינית שבירתה ירושלים".

נתניהו התפוצץ. לשיטתו, בנט וחבורתו הם כפויי טובה. לא רק שהוא אינו נישא על כפיהם אחרי שהביא להם את תוכנית טראמפ הכוללת הכרה בגושי ההתיישבות ובבקעת הירדן, אלא הוא מותקף על ידם רגע לפני הבחירות הגורליות.

עם האנרגיה הזו הגיע נתניהו אל ישיבת הממשלה, ונשמע כעוס. "בביקורי האחרון בוושינגטון עשינו היסטוריה", הוא אמר לשרים, "התוכנית הזאת היא תוצאה של עבודה מאומצת...הדבר הזה מחייב מיפוי מדויק של השטחים...העבודה התחילה, הצוות הישראלי כבר יצא לדרך...האמריקאים אומרים: 'אנחנו רוצים לתת לכם את ההכרה, וניתן אותה כשהתהליך כולו יושלם'". בהמשך העלה נתניהו את הטון ואף דפק על השולחן באומרו "ההכרה היא הדבר העיקרי. את הדבר הזה הבאנו, אני הבאתי אחרי עבודה משותפת. אנחנו לא רוצים לסכן את זה...ולכל המצייצים בחוץ, ואפילו מתוך הממשלה, אנחנו עשינו את העבודה, אנחנו נשלים את העבודה...בקרוב מאוד".