אביגדור ליברמן, המפתח להקמת ממשלה בישראל במערכות הבחירות האחרונות, משנה כיוון. בראיון השבוע ל-YNET [4 בפברואר] הוא טען בביטחון רב "אני יודע שלא תהיה ממשלת אחדות אלא ממשלה ציונית וליברלית".

במהלך ניסיונותיהם הכושלים של בנימין נתניהו ובני גנץ להקים ממשלה אחרי הבחירות בספטמבר [2019], היה זה ליברמן שהתעקש שלא יצטרף לאף ממשלה אלא אם זו תהיה ממשלת אחדות. הוא אף הציג תוכנית בת ארבעה שלבים להקמת קואליציה, אשר לפיה יוקם צוות משותף לשלוש הסיעות (כחול לבן, הליכוד וישראל ביתנו) לגיבוש קווי יסוד לממשלת אחדות בנושאי ביטחון, כלכלה, חברה, דת ומדינה. מפלגות נוספות יוכלו להצטרף לממשלה רק אם יאמצו את קווי היסוד שיגובשו. הגיוני להניח שקווי היסוד שתכנן ליברמן לגבש היו מן הסתם משאירים את החרדים, הרשימה המשותפת ומפלגות הימין מחוץ לממשלת האחדות הזאת. הוא הרי מנהל נגדם מלחמה כמעט יומיומית. ליברמן היה כה נדיב, כשהצהיר שוב ושוב שאין לו בעיה להישאר מחוץ לממשלת אחדות אם הליכוד וכחול לבן ירכיבו אותה לבדן.

מאז חלפו כמה חודשים והנסיבות מבחינת ליברמן השתנו. נתניהו ויתר על חסינות וכתב אישום נגדו הוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים; יחסיו העכורים ממילא עם נתניהו החמירו עוד יותר; ודונלד טראמפ הציג את "דיל המאה" ששמט מליברמן את אחד הטיקטים המרכזיים של מפלגתו – "חילופי שטחים ואוכלוסיות של ערביי ישראל" כפי שקובע ה"חזון" של ישראל ביתנו. כבר ב-2015, כשהשיק את קמפיין הבחירות שלו, הכריז ליברמן "אריאל לישראל אום אל פאחם לפלסטין".

שני אלמנטים ראוי לציין בסיסמתו הישנה של ליברמן. האחד, הוא דיבר על "פלסטין" משמע מוכן להקמתה של מדינה פלסטינית לצד ישראל; השני, הוא דיבר על אום אל פאחם והיישובים האחרים בוואדי ערה כקרקע סתמית, כאילו אין בהם בני אדם, אזרחים ישראלים. באותה עת זה נשמע כמו תוכנית הזויה וקיצונית של פוליטיקאי נואש, אבל להפתעתו ואולי לתדהמתו מסתבר כעת שנתניהו לקח ממנו את הטיקט של חילופי שטחים. על פי דיווח בעיתון הארץ [4 בפברואר], נתניהו הציע לבכירי ממשל טראמפ כבר ב-2017 לכלול בעסקת המאה את העברת יישובי המשולש לשליטה פלסטינית, כלומר טרנספר אפילו רחב יותר מהצעתו הראשונה של ליברמן.