עד לפני מספר שבועות טקטיקת הבחירות של בנימין נתניהו הייתה לסייע לעוצמה יהודית כדי שזו תעבור את אחוז החסימה, בתקווה להשיג בכך את מטרת העל שלו - 61 מנדטים של בלוק הימין-חרדים. מבחינתו של נתניהו זה לא משנה את מי או את מה מייצגת עוצמה יהודית או העובדה שמדובר במפלגה גזענית, העיקר שיישאר בשלטון. לאחרונה אף דווח [13 בפברואר] כי מקורבו של נתניהו, נתן אשל, ניסה לשכנע את יהדות התורה שתאפשר לאחת החסידויות הקטנות לתת את קולות מצביעיה לעוצמה יהודית כאילו אלה עמדו למכירה; וכן פנה לרבנים בכירים בציונות הדתית כדי שיביעו תמיכה פומבית בעוצמה יהודית ולא בימינה.
המגעים עם יהדות התורה לא הבשילו לכדי מימוש הדיל וגם סקרים פנימיים שערך הליכוד הראו שעל אף הכל עוצמה יהודית רק תבזבז קולות של מצביעי ימין ותישאר מחוץ לכנסת. השבוע דווח [18 בפברואר] כי בליכוד מפעילים לחץ על הרב דב ליאור, מהרבנים הקיצוניים של הציונות הדתית, כדי שיפעיל בתורו לחץ על יו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר לפרוש מהתמודדות. אבל בן גביר בשלו. לא רק שאינו מוכן לפרוש, אלא הוא מציע לבוחריו "עסקה משתלמת": הצביעו עוצמה יהודית ואשמור על נתניהו.
בפרסום החוצות של המפלגה הגזענית לא מוזכר דבר מהאידאולוגיה הפאשיסטית שלה. אין שנאת ערבים, אין שנאת זרים, אפילו לא שנאה לשמאל. המסר פשוט: בלי עוצמה יהודית אין ממשלת ימין, כלומר אין נתניהו. אם אתם רוצים לראותו כראש ממשלה, הצביעו עוצמה יהודית. שניים במחיר אחד. משמע, עוצמה תתמוך ללא סייג במי שעושה הכל כדי למנוע ממנה להיבחר לכנסת. אלה יחסי קרבה מוזרים. האחד פועל נגד השני, שמצדו מבטיח תמיכה ואהבה.
את ההתנהלות המוזרה הזו לא המציא בן גביר. כל מפלגות הימין והחרדים הן כמו מוכות כישוף. מנהיגיהן הולכים כעיוורים אחר נתניהו, שנדמה כי שכנע את ציבור מצביעיהן שאין בלתו. למשל ימינה בראשותו של נפתלי בנט. נתניהו חובט בו ללא הרף, משפילו בכל הזדמנות (על אף שנאלץ ברגע של חולשה להעניק לו את תיק הביטחון), ואף שולח שליחים לרבני הציונות הדתית כדי שיסירו את תמיכתם בו, ואילו בנט כמו עבד נרצע אינו מסוגל להשתחרר מלפיתתו של נתניהו.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
