בסוף השבוע יינעלו הקמפיינים, סקרים כבר לא יפורסמו מתוקף החוק, אבל עבודת השטח של פעילי המפלגות תימשך עד רגע נעילת הקלפיות. נדמה כי מעולם לא הייתה מערכת בחירות בישראל שבה התנהל מאבק כה גדול על כל קול. הסקרים האחרונים מעידים שתמונת הגושים בשתי מערכות הבחירות האחרונות תחזור על עצמה גם בבחירות בשבוע הבא, כלומר לא תושג הכרעה גושית. מבחינת הליכוד וכחול לבן, הן שתיהן במרוץ להיות הסיעה הכי גדולה בכנסת, כשלכולם ברור ששיעור ההצבעה במגזר הערבי יקבע את שוויו של כל מנדט ואת חלוקת המנדטים.

ברשימה המשותפת טוענים כי הישג של 16 מנדטים הוא אפשרי, וזה לדעתם יסייע להשאיר את נתניהו מחוץ למשרד ראש הממשלה. גם נתניהו כנראה יודע את זה, והפעם הוא נמנע מלחזור על הטעות של שתי מערכות הבחירות הקודמות שבהן לא הצליח להרכיב ממשלה – להסית נגד המצביעים הערבים. חוק המצלמות שלו, כביכול כדי למנוע זיופים בקלפיות ביישובים ערביים, ערב בחירות ספטמבר 2019, דווקא דרבן את הבוחרים הערבים לממש את זכותם ולהצביע. אולי לא בהמוניהם, אבל באחוזים גבוהים יותר מבעבר.

בבחירות הנוכחיות צמצם נתניהו את קמפיין ההסתה רק נגד חברי כנסת מהרשימה המשותפת (כי בלי הסתה והפחדה בכלל נגד הערבים אי אפשר מבחינתו), אך נזהר מאוד שלא להסית נגד המצביעים הערבים עצמם. הוא אף מנסה לשכנעם שנתניהו טוב גם לערבים, למשל באמצעות ביטול "חוק קמיניץ".

השבוע [25 בפברואר] החליטה ועדת הכספים של הכנסת להקפיא את ההליכים במסגרת חוק קמיניץ מעורר המחלוקת עד להודעה חדשה. החוק, שנקרא על שמו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ארז קמיניץ, אושר בכנסת בשנת 2017 והוא מחמיר את העונשים על עבירות בנייה. בגלל מצוקת הדיור ביישובים הערבים, שעיקרה באשמת המדינה, נתפס החוק ככזה שנועד לפגוע בעיקר באוכלוסייה הערבית. שרת המשפטים לשעבר איילת שקד אף הודתה בכך בראיון מצולם [2019]: "המטרה הייתה לאכוף בנייה בלתי חוקית במגזר הלא-יהודי".