באתר האינטרנט של עמותת "הדרן" מופיעה תמונה גדולה של קצינת צה"ל מעיינת בספר תלמוד. "זוהי כל התורה כולה", אומרת לאל-מוניטור הרבנית מישל פרבר כהן, מראשי העמותה ויוזמת כנס סיום לימוד התלמוד של הנשים שהתקיים בשבוע שעבר בבנייני האומה בירושלים [5 בינואר], "אנו מחנכות להשתתף ולתרום בכל תחום, גם אלה שהיו סגורים בפנינו".

התלמוד נוצר לאחר חורבן בית שני. הוא נכתב כקובץ פרשנויות מורכבות על דברי התורה וההלכה היהודית, הן בבתי המדרש שהיו בגלות בבל (תלמוד בבלי) והן באלה שנותרו בארץ ישראל (התלמוד הירושלמי).

לתלמוד הבבלי 37 כרכים והוא נחשב אבן היסוד של הספרות היהודית ההלכתית. לפני כמאה שנה [1923] הנהיג רבי מאיר שפירא מלובלין את הלימוד המשותף בכל העולם היהודי. לפי שיטתו, בכל יום לומדים היהודים בכל העולם את אותו דף של התלמוד, ובכל שבע וחצי שנים מסתיים מחזור לימוד אחד של כל התלמוד. עם תום המחזור נערכות חגיגות בכל מקום.

עד השנים האחרונות רק גברים השתתפו במסורת הזו, ורק הם חגגו בסיומה. "גברים לא רצו לחלק את הסמכות הבלעדית שלהם עם נשים. לימוד הגמרא (בארמית התלמוד הבבלי) מעניק כוח, ובין השאר מאפשר לקבל סמכות כרב וכדיין", אומרת לאל-מוניטור פרופ' רחל אליאור מהאוניברסיטה העברית, מומחית לפילוסופיה יהודית.