קשה היה להתעלם בישיבת הממשלה שהתקיימה ביום ראשון [12 בינואר] מהניגוד שבין האמירות של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון בדבר ההישגים והאיתנות הכלכלית של המדינה, לבין התמונה הפסימית שהוצגה על ידי פקידי האוצר הבכירים בדבר גירעון צומח צפוי של 4.2% בשנת 2021 והצורך בצעדים ממשיים ומיידיים לטיפול בו.
אחד השרים שהשתתפו בישיבה אמר לעיתון הכלכלי גלובס, כי "עובדת היותנו במערכת בחירות מתמשכת הופכת את השרים לכמעט סטטיסטים בהצגה...אין לנו ממש כלים להתמודד עם הבעיות, ובעיקר עם הגירעון. כולנו יודעים שבבעיה הזו תטפל ככל הנראה ממשלה בהרכב שונה, מי יודע אפילו שונה לחלוטין, ולכן אין ממש טעם לדבר על זה עכשיו".
הנתונים הכלכליים של מדינת ישראל אינם שליליים בלבד, שכן ישראל מראה יציבות כלכלית, אבטלה נמוכה ויכולת גיוס הון טובה בשווקים העולמיים. עם זאת אנשי האוצר הציגו בישיבה כמה נתונים בעייתיים ובראשם ירידה בהכנסות המדינה ממסים ועלייה בהוצאות הממשלה בשנת הבחירות. במהלך הישיבה קטע נתניהו את דברי בכירי האוצר וטען כי התחזית שלהם לא מבוססת מספיק, שכן לא ברור איזה ממשלה תקום אחרי הבחירות ומה תוכל לעשות בשנה הקרובה.
לאחר הישיבה אמר אחד מבכירי האוצר לאל-מוניטור כי תחזיתם הייתה דווקא שמרנית לאור המבוי הפוליטי הסתום הצפוי גם לאחר הבחירות ב-2 במארס. כידוע, מדינת ישראל נמצאת בתוך תקופת בחירות כבר למעלה משנה. המשמעות הישירה של המצב הזה היא שהממשלה משותקת ואינה יכולה להניע תהליכים, תוכניות או רפורמות חדשות, אלא רק להמשיך ביישום המדיניות שנקבעה עד דצמבר 2018.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
