פחות מחודש בתפקיד, ושר הביטחון נפתלי בנט לא מבזבז זמן. ביום ראשון השבוע [1 בדצמבר] הורה בנט למתאם פעולות הממשלה בשטחים להודיע לעיריית חברון על התחלת תכנונה של שכונה יהודית חדשה במתחם השוק הסיטונאי בחברון, וגרף מחמאות מקהל היעד שלו, המתנחלים. בנט מעוניין לייצר בכך רצף טריטוריאלי ממערת המכפלה לשכונה היהודית אברהם אבינו, ולהכפיל את מספר התושבים היהודים בעיר.

לפי נתוני בצלם, כיום מתגוררים בחברון באזור המכונה H2, הכולל את העיר העתיקה, כ-700 יהודים, לא כולל כ-250 תלמידי ישיבת "שבי חברון", וכן 34,000 פלסטינים. בשאר שטח העיר (האזור שמכונה H1) מתגוררים כ-166,000 פלסטינים.

האזורים H1 ו-H2 תוחמו והוגדרו במסגרת הסכם חברון [1997] שעליו חתמו בזמנו ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש הרשות הפלסטינית דאז יאסר ערפאת. הכוונה הייתה לחלק את השליטה הביטחונית והאזרחית בעיר הטעונה והנפיצה (במיוחד מאז טבח מערת המכפלה, 1994), מחשש שמה שקורה בחברון בין יהודים לפלסטינים יגלוש לכל שטחי הגדה ויפגע בהסכמי אוסלו. הסכם חברון בעצם ביקש ליצור חיץ בין תושבי העיר הפלסטינים לבין המתנחלים היהודים, הרואים ביישוב העיר לרבות השתלטות על בתים פלסטינים בלב אוכלוסייה פלסטינית צפופה – משימה לאומית דתית חלוצית.  

על פי הסכם חברון, 80 אחוז משטחה של העיר (H1) הועברו לשליטת הפלסטינים. שאר השטח (H2) שבו מתגוררים כאמור גם כ-34 אלף פלסטינים וכולל את אזור מערת המכפלה, העיר העתיקה והיישוב היהודי בחברון נמצא בשליטת צה"ל. ההסכם אמנם נועד להפריד בין הפלסטינים ליהודים, אבל מאז שנחתם יש כמעט מידי יום עימותים וחיכוכים אלימים בעיר. בישוב היהודי בחברון מתגוררים פעילי ימין רדיקלי והגרעין המתנחלי האידאולוגי הקיצוני, לרבות תלמידיו של הרב כהנא כמו ברוך מרזל ונועם פדרמן. בנוסף, בעיר מבקרים לעתים קרובות פעילי ימין רדיקלי נוספים כמו יו"ר עוצמה יהודית מיכאל בן ארי, שנפסל ע"י ועדת הבחירות המרכזית לרוץ לכנסת בגין הסתה, ובנצי גופשטיין מייסד ארגון להב"ה הקיצוני.