גיוס הסיוע האמריקאי כאמצעי לחץ דיפלומטי על ישראל נחשב לשימוש בנשק לא קונבנציונלי. בראשית שנות ה-90', כשהנשיא ג'ורג' בוש האב דרש שישראל תקפיא את הבנייה בהתנחלויות כתנאי לקבלת ערבות בסך עשרה מיליארד דולר, כסיוע אזרחי לצורך קליטת העולים מחבר המדינות, הארץ געשה וממשלת ימין נפלה. אבל האפשרות של שימוש בסיוע הצבאי (הסיוע אזרחי הופסק בשנת 2008) כאמצעי לחץ על ישראל הייתה לאורך השנים נחלתם של גורמים שוליים בשדה הפוליטי האמריקאי. התמיכה האמריקאית בביטחון ישראל נחשבה לפרה קדושה בעיניהן של שתי המפלגות. כל זאת עד השבוע שעבר.

שני מתמודדים בולטים על מועמדות המפלגה הדמוקרטית בבחירות לנשיאות, ברני סנדרס ואליזבת וורן, הודיעו כי מבחינתם הפרה הזאת אינה חסינה מפני קיצוץ. בנאומו בוועידת ארגון השמאל היהודי ג'יי סטריט [29 באוקטובר], הציע סנדרס להתנות את הסיוע בשינוי מדיניותה של ישראל כלפי הפלסטינים ולהסב חלק מ-3.8 מיליארד הדולרים שארה"ב מעניקה מדי שנה לישראל (פחות משלושה אחוזים מתקציב המדינה האחרון), לסיוע הומניטרי לתושבי הרצועה. וורן הסתמכה על תקדים הזיקה שעשה הנשיא בוש בין הערבויות לבנייה ישראלית מעבר לקו הירוק.

המשבר ביחסים בין ראש הממשלה יצחק שמיר לנשיא בוש סביב סכסוך הערבויות-התנחלויות, תרם לא מעט לניצחונה של מפלגת העבודה בראשותו של יצחק רבין בבחירות 1992. האם ניצניו של משבר דומה, על רקע התניית סיוע בשינוי מדיניות, מנבאים מהפך בדעת הקהל הישראלית והתקדמות בתהליך המדיני? ואולי צודק דווקא הסנטור מייק בנט, שאמר בוועידה כי פגיעה בסיוע עשויה דווקא לחזק את הימין הישראלי ולפגוע בסיכויים להגיע להסכם ישראלי-פלסטיני?

אל-מוניטור הפנה את השאלה לשלושה ישראלים ששימשו בתפקידים פוליטיים ודיפלומטיים בכירים. דני איילון, מי ששימש בתפקיד סגן שר החוץ [2013-2009] וקודם לכן כשגריר ישראל בוושינגטון, ושמייצג את עמדת הזרם המתון יחסית בימין הישראלי, אמר שדבריו של סנדרס מעידים על בורות וחוסר הבנה לאינטרסים של ארה״ב. "לא בכדי התנגד ג'ון ביידן נחרצות לעמדתו והנשיא אובמה הגדיל את הסיוע הביטחוני לישראל ללא תנאים מדיניים", הדגיש איילון. הוא הביע צער על כך שסנטור בכיר ומנוסה "נגרר לעמדות שגויות ומזיקות של גורמים קיצוניים במפלגה הדמוקרטית, אשר אינן נתמכות על ידי רוב גדול של העם האמריקאי".