אם ניתן ללמוד מסקר שפורסם השבוע [10 בנובמבר] בחדשות 13 על תוצאותיו של סיבוב בחירות שלישי בטווח הקרוב, הרי שמאזן הכוחות בין שני הגושים יישאר ללא שינוי. 57 המנדטים שהציבור מעניק עתה, לפי הסקר, לגוש המרכז-שמאל, ו-54 המושבים של גוש הימין-חרדים מותירים את ההכרעה בידיו של יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, שמפלגתו עולה לתשעה מנדטים. עם זאת, הסקר אינו משקף את ההשפעה על ציבור הבוחרים של הגשת כתבי אישום נגד ראש הממשלה. הדעת נותנת כי הוספת התואר "נאשם" לשמו של בנימין נתניהו לצד התואר "מנהיג הליכוד", לא תשפר את מצבה של המפלגה בקלפי.

משכשלו מאמציו של נתניהו להשיג רוב של 61 חברי כנסת לקידום חוק החסינות, המפלט האחרון שלו מספסל הנאשמים הוא בקשת חנינה מנשיא המדינה, בכפוף להמלצתו של היועץ המשפטי לממשלה. מקור יודע דבר המקורב לצמרת הפרקליטות, הציע השבוע בשיחה עם אל-מוניטור שלא להתייחס ברצינות רבה מדי להכחשות הנמרצות שיוצאות מלשכת ראש הממשלה לגבי האפשרות הזאת.

חסידי המהלך של חנינה לפני פסק דין מזכירים את תקדים פרשת החנינה שהוענקה בשנת 1986 לאנשי השב"כ, שהוציאו להורג שני מחבלים אשר חטפו אוטובוס בקו 300. לאחר שטפלו את האשמה על אלוף יצחק מרדכי, הם קשרו קשר להוליך שולל ועדת חקירה. על פי הסדר שהושג בין היועץ המשפטי לממשלה אז, יוסף חריש, לנשיא המדינה חיים הרצוג, ראש השב"כ אברהם שלום התפטר מתפקידו. אנשי הארגון האחרים זכו לחנינה ללא משפט, לאחר שהודו באשמה וקיבלו אחריות למעשיהם. צירופו של עורך דין רם כספי, שייצג בזמנו את אנשי השב"כ, לצוות הפרקליטים הנוכחי של נתניהו, מחזק את הידיעות בדבר מגעים לגיבוש עסקה דומה.

מיכאל בן יאיר, שהיה היועץ המשפטי לממשלה בתקופת ממשלת רבין [1995-1992], אמר לאל-מוניטור כי הוא מתקשה להאמין שעסקת קו 300 תשמש תקדים לעסקת חנינה מראש לנתניהו. "במקרה ההוא העילה הייתה שמירת ביטחון המדינה", אמר המשפטן הבכיר, "ואילו במקרה של נתניהו אין עילה דומה". בן יאיר משער שבעניינו של נתניהו מדובר בפרישה של ראש הממשלה מהחיים הפוליטיים תמורת סגירת תיקיו על ידי היועץ המשפטי לממשלה. לדעתו גם פתרון זה אינו מתקבל על הדעת, "בוודאי שלא בשלב הזה של ההכנות להגשת כתב אישום".