סכנת חיסול הכלכלה הפלסטינית אורבת לישראל מעבר לפינה
הכלכלה הפלסטינית, שהייתה אמורה להצמיח ערוגות גזרים כדי לתמוך בשלום ולהגביר את הביטחון, נהפכה בידי ממשלת ישראל וממשל טראמפ לחבילת מקלות שמבריחים את השלום ופוגעים בביטחון.
נפתח בחדשות הטובות. בימים הקרובים תעביר ישראל לרשות הפלסטינית 1.8 מיליארד שקלים מכספי המסים שהיא גובה עבור הרשות. הצדדים מקווים שבכך יסתיים המשבר הכספי, שנבע מהחלטת ישראל מפברואר השנה [2019], להשאיר בידה חלק מהכספים כדי למנוע מהרשות להעביר תמלוגים לאסירים הכלואים בישראל, לבני משפחותיהם ולאסירים משוחררים.
החדשות הרעות הן שהשחרור החלקי של כספי המסים הוא בבחינת אספירין לחולה סרטן. הקפאת תקבולי המסים היא רק גורם אחד, ולא הגורם העיקרי, למחלה הכרונית הקשה של המשק הפלסטיני.
המחלה נובעת בעיקר מירידה חדה בתרומות מחו"ל (מ-1.23 מיליארד דולר ב-2013 ל-516 מיליון דולר ב-2018), מהפסקת התמיכה האמריקאית באונר"א וממגבלות התנועה שגוזר השלטון הישראלי. הכלכלן ד"ר אביחי שניר מאוניברסיטת בר אילן ומכללת נתניה אמר לאל-מוניטור, כי העברת כספי המסים תצמצם את הירידה בתוצר לנפש משני אחוזים לאחוז אחד. לדברי המומחה לכלכלת השטחים, מאחר שהממשל הפלסטיני מהווה חלק משמעותי מהכלכלה הפלסטינית, גידול בחוב הממשלתי מונע צמיחה של המגזר הפרטי. כתוצאה מכך האבטלה בגדה מגיעה ל- 18% בקירוב ובקרב הצעירים היא גבוהה הרבה יותר.
"לכל עלייה נוספת באבטלה תהיינה השלכות חמורות", מזהיר ד"ר שניר, "אנחנו לא מאוד רחוקים מהשלב שבו הקש ישבור את גב הגמל". לדבריו, זו הסיבה לכך שאבו מאזן החליט לקבל את כספי המסים, למרות הקיזוז הישראלי. "אין לו ברירה. הבור התקציבי פשוט גדול מדי", מסביר שניר. אך גם לאחר שישראל תעביר את הכספים, מוסיף המומחה, השנה הזאת לא תהיה טובה לפלסטיני ברחוב.
