בטקס הלווייתו המתוקשר של זכריה באומל, שהתקיים ימים אחדים לפני הבחירות לכנסת ה-21 [4 באפריל], התפאר בנימין נתניהו שנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, טרח באופן אישי לקדם את מסירת הסרבל ונעלי הצבא של החייל, שנפל על אדמת לבנון ב-1982. כעבור חודשיים שלח פוטין את יועצו לביטחון לאומי ניקולאי פטרושב לירושלים, כדי להשתתף בפגישה נדירה עם מקבילו האמריקאי ג'ון בולטון (שפוטר מאז) וראש המל"ל מאיר בן שבת. ממשרד ראש הממשלה נמסר אז [יוני 2019] כי "הדיונים מתמקדים באיראן, סוריה ובסוגיות אזוריות". בנאומו ב"פסגה" אמר נתניהו כי הוא "מעריך מאוד את הקשרים החזקים שיש לישראל עם שני המנהיגים ומדינותיהם".
מנגד, הנציג הרוסי צינן את התלהבותו של ראש הממשלה מקשריו-כישוריו המיוחדים עם פוטין. הוא ניצל את הזדמנות הצילום עם נתניהו כדי לומר לתקשורת כי "הפתרון להפחתת המתח בסוריה אינו צבאי" והדגיש כי ההתקפות, המיוחסות לישראל, "אינן רצויות". על איראן אמר האורח החשוב כי היא "תורמת למלחמה בטרור בסוריה", וגם "בת ברית של רוסיה". אבל מי זוכר את המילים? מה שנחרט במוחם של בוחרי ישראל הם שלטי הענק של נתניהו עם טראמפ ופוטין.
עתה מתברר כי "הקשרים החזקים עם שני המנהיגים" אינם חזקים דיים כדי לשחרר מהכלא צעירה ישראלית אחת, בעלת אזרחות אמריקאית, שנעצרה באפריל [2019] בנמל התעופה של מוסקבה בדרכה מהודו לישראל. בתחילת החודש נדונה הצעירה, נעמה יששכר, לשבע וחצי שנות מאסר, לאחר שהודתה באחזקת 9.5 גרם חשיש לשימוש עצמי. הקשרים החזקים של נתניהו עם פוטין אינם חזקים דיים כדי שהלה ייענה לבקשתו של ראש הממשלה לחון את יששכר, והקשרים עם טראמפ אינם חזקים דיים כדי שייחלץ לעזרה. הנשיא הרוסי מוכן לחלק בחינם חרוזי זכוכית, דוגמת עריכת טקס חגיגי למסירת חפצים אישיים של חלל, או שיגור פקיד בכיר להצטלם עם נתניהו ערב הבחירות. אך לשחרורה של צעירה ישראלית אומללה יש תג מחיר כבד – דחיית בקשה אמריקאית להסגיר לידיה את ההאקר הרוסי אלכסיי בורקוב, המבוקש בארה"ב בחשד להונאות בסכומי עתק.
פרשת יששכר-בורקוב היא מיניאטורה של המצוקה האסטרטגית שישראל נקלעה אליה. נתניהו ניסה לשכנע את הבריות (ואת עצמו?) שהוא מסוגל לרקוד בעת ובעונה אחת בשתי חתונות – בבית הלבן ובקרמלין – ונותר לבדו מחוץ לאולמות השמחה. "לאורך השנים, הייתה זו ארה״ב שדאגה לאינטרסים הישראלים במזרח התיכון ושפעלה לקדמם", אמר לאל-מוניטור ד"ר נמרוד גורן, העומד בראש מכון מתווים למדיניות אזורית. הוא מציין שלא תמיד המדינות ראו הכל עין בעין, ולא תמיד הייתה ארה״ב מוכנה להשקיע את היקף וסוג המאמצים באזור להם ציפתה ישראל, אך נוכחותה במזרח התיכון ופועלה בו היוו מרכיבים משמעותיים בביטחון הלאומי ובמדיניות החוץ האזורית של ישראל.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
