כמעט שנה [29 באוקטובר, 2018] עברה מאז הודיע משרד החוץ בחגיגיות על מינויה של אמירה אורון לתפקיד שגרירת ישראל במצרים. אורון, דיפלומטית מנוסה ודוברת ערבית אשר שירתה בעבר בקהיר ולאחר מכן באנקרה, הייתה אמורה להיות האישה השגרירה הראשונה של ישראל בבירה המצרית מאז שנחתמו הסכמי שלום. אבל שנה לאחר שמינויה אושר על ידי וועדת המינויים העליונה במשרד החוץ, אורון עדיין יושבת בביתה בארץ בעוד השגרירות בקהיר נטולת שגריר. מצב שכזה עלול לפגוע ביחסים הבילטרליים בין שתי המדינות, ונשאלת השאלה: מה השתבש במינוי החשוב הזה ומדוע הממשלה נמנעת מלאשר אותו?
בימים אלה, כאשר בישראל ובמצרים מציינים 46 שנים לפרוץ מלחמת יום הכיפורים (המכונה "מלחמת אוקטובר" במצרים), אי אפשר שלא להעריך את יתרונות השלום שהושג לאחר המלחמה הנוראית ההיא. למרות כל הטלטלות האזוריות, השלום בין ישראל למצרים נותר על כנו, גם אם מדובר בשלום קר.
אחד מסמלי השלום הוא שגרירות ישראל בקהיר, וב-2005 (אז שכנה ברובע דוקי) היא אף כיכבה בקומדיה המצרית "השגרירות בבניין" של הקומיקאי עאדל אימאם. בשנת 2011 הותקפה השגרירות על ידי המון זועם, והמאבטחים שהיו נצורים בתוכה חולצו ממנה בקושי רב. מאז ישראל עוד לא התפנתה כדי לאתר מבנה קבע חדש שיתאים לצרכי השגרירות.
"השגריר הישראלי בקהיר נחשב אף הוא סמל של הקשר האמיץ שנרקם בין המדינות, למרות שהוא מוחרם על ידי שכבות מסוימות בחברה המצרית ונתון למגבלות ביטחוניות חמורות", אמר לאל-מוניטור אלי שקד, לשעבר שגריר ישראל במצרים [2005-2003]. לדברי שקד, "השגריר הוא הדגל של מדינת ישראל וכעת אין לנו שגריר בקהיר. אני מניח שזה לשמחתם של האנשים ברחוב, שלא אוהבים אותנו במיוחד, ואנשי ה-BDS למיניהם. דווקא בתקופה הנוכחית, מאז שא-סיסי עלה לשלטון, לשגריר יש אפשרויות פעולה יותר נרחבות כמו פגישות עם שרים ואישים בכירים אחרים. אבל כיוון שאין שגריר, אין מי שיעסוק בכך".
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
