היעד הבא של קצינות לוחמות בצה"ל
מעולם לא פיקדה אישה על חטיבה קרבית בצה"ל, אך סא"ל אשרת בכר, סגנית יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר והאישה הראשונה שפיקדה על גדוד קרבי, רואה את זה מתקרב ומשוכנעת שבעתיד אישה גם תוכל להיות רמטכ"לית. אז אולי נראה יותר נשים בפוליטיקה.
ביום הבחירות, דבר אחד נראה בטוח. את ספסלי הכנסת ה-22 יאיישו לא מעט קצינים בכירים במיל' שפשטו לפני שנים ספורות את מדיהם: ארבעה רמטכ"לים לשעבר מתמודדים בשתיים מהרשימות (שלושה בכחול לבן, אחד במחנה הדמוקרטי), ואליהם ניתן להוסיף אלופים ותתי-אלופים במילואים המפוזרים בין הרשימות. מתמודדים אלו מגיעים מכל קצוות הקשת הפוליטית והחברתית, והמכנה המשותף היחיד הוא המגדר: מלבד אורנה ברביבאי (כחול לבן) ומירי רגב (הליכוד), כולם גברים.
מצב זה איננו ייחודי לכנסת הנוכחית. מקום המדינה ועד היום, הפלאפלים על הכתפיים העניקו לנושאיהם "מצנח זהב" לשורות ההנהגה של המדינה (יצחק רבין, משה דיין, אריאל שרון, רפאל איתן). כדי להגיע לתפקידים בכירים בצבא (מלבד כמה תפקידים מקצועיים ספציפיים) צריך רקע קרבי משמעותי ברזומה. עד לבג"ץ אליס מילר [1995], שהורה לפתוח את קורס טיס גם לחיילות, כל התפקידים הקרביים היו נעולים בפני נשים, כך שהן הודרו כבר בגיל 18 מאחת הדרכים המרכזיות להשתלבות בפוליטיקה הישראלית.
בג"ץ אליס מילר חולל מהפכה. בעקבותיו נפתחו עבור נשים תפקידי לוחמה בחילות שונים, ביניהם חיל ההנדסה הקרבית ומשמר הגבול. בהמשך הוקם גדוד "קרקל" [2004] – הגדוד הקרבי המעורב הראשון לנשים ולגברים. מאז נפתחות עוד ועוד מסגרות שבהן נשים יכולות לשרת כלוחמות בצה"ל, ומספרן עולה משנה לשנה. במחזור שסיים קורס קצינים קרביים בפברואר 2018, אחת מכל עשרה צוערים הייתה צוערת. אולם, כשמגיעים לדרג הביניים של הקצונה (רב סרן וסגן אלוף), שיעור הנשים צונח משמעותית.
"אנו רואים שתקרת הזכוכית של נשים בהתקדמות בצבא נמצאת בסביבות דרגת רב סרן. אחריה, לנשים הרבה יותר קשה להתקדם", אומרת לאל-מוניטור פרופ' עדנה לומסקי-פדר, חוקרת מגדר וצבא באוניברסיטה העברית. "זה לא בגלל שהן יכולות או לא יכולות, זה בגלל כל מיני תהליכים של דעות קדומות, אידאולוגיות, אמונות, לחצים, אינטרסים וכולי".
