גם אחרי שנדם שאון טילי הקורנט ששיגר חיזבאללה לעבר ישראל [1 בספטמבר], התפזר האבק שהעלו מאה פגזי הארטילריה שישראל ירתה בתגובה ומטוסי חיל האוויר שפטרלו בכוננות מתוחה מעל הים התיכון שבו לבסיסם, המלחמה הפסיכולוגית נמשכה: נסראללה הופיע באל-מנאר, הכריז על "שלב חדש" במאזן ההרתעה נגד ישראל ועל כך ש"אין עוד קווים אדומים". הוא גם הצהיר ש"אין לנו מפעלים לטילים מדויקים", בתגובה לפרסומים שלפיהם המטרה שהושמדה ב"ליל הרחפנים" בביירות שבוע קודם הייתה רכיב חיוני בפרויקט דיוק הטילים שלו.
זמן קצר אחרי ההצהרה הזו, הטריל אותו דובר צה"ל בערבית, אביחי אדרעי, ברשתות החברתיות. "בטוח? עקוב אחרינו", אותגר נסראללה בסרטון שהפיקה ישראל ושנועד לקהל הלבנוני. ובטרם הספיק לענות, העלה צה"ל פרטים חדשים, מפורטים, ממוסמכים ומצולמים על מפעל סודי לייצור ושיפור רקטות וטילים מדויקים שהוקם באזור הבקע בלבנון, סמוך לכפר נבי שית, במימון והכוונה איראניים.
שמו של הכפר הזה מעורר דריכות בלבו של כל בוגר מודיעין ישראלי. בסמוך לו הוחזק הנווט הישראלי השבוי רון ארד לאחר שנשבה בידי פעילי "אמל" בשנת 1986. להיכן נעלם משם, זו שאלה שישראל טרם הצליחה לענות עליה. את מפעל הדיוק הפועל באזור איתר המודיעין הישראלי בקלות יחסית. שמותיהם של המומחים האיראנים הפועלים בו פורסמו, וגם תנועותיהם בין טהרן, דמשק ולבנון בשנים האחרונות. ישראל התירה לאחרונה את הרסן בכל הקשור ל"הלבנת" חומר מודיעיני. דברים שנשארו חסויים וכמוסים בעבר הקרוב, הפכו לנחלת הכלל. השאיפה "להפליל" את איראן וחיזבאללה בכל מחיר, ולחשוף את פרויקט הדיוק וההתבססות האיראנית בסוריה ולבנון, גוברת על המאמץ לחסיון מקורות וטכניקות מודיעין שונות.
סבב הלחימה הקצר בין ישראל לחיזבאללה שניטש בין הצדדים ביום ראשון ארך כמה שעות ואיפשר לשני הצדדים להכריז על ניצחון ולחזור הביתה בשלום. אלא שזה יכול היה להסתיים בדרך אחרת לגמרי: מיומנות של חוליית שיגור הקורנט החיזבאללאית וסטיה של כמה מטרים במסלולם של הטילים ששיגרה לעבר אמבולנס צבאי ישראלי שנסע על גבול הצפון, היו יכולות להבעיר את הגיזרה כולה, עד לאפשרות של פריצת מלחמת לבנון שלישית שבה אף אחד לא באמת מעוניין.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
