ביום שלישי, ה-20 באוגוסט, סמוך לשעה שש בערב, החלו מחסני תחמושת בבסיס צבאי אווירי במחוז סלאח א-דין, מצפון לבגדד, להתפוצץ. על פי עדי ראיה, במקום התרחש פיצוץ מרכזי עוצמתי ואחריו סדרה ארוכה של פיצוצי משנה, שהעידו על קיומם של מאגרי תחמושת או טילים. הבסיס שייך לצבא עיראק אבל הוחכר לשימושה של מיליציה צבאית שיעית הנתמכת וממומנת בידי איראן. מדובר בתקיפה מסתורית רביעית או חמישית נגד בסיסי תחמושת ולוגיסטיקה של מיליציות שיעיות הכפופות לאיראן, בשטח עיראק, מאז ה-19 ביולי. התקשורת הזרה מייחסת את התקיפות הללו לישראל, אם כי אין בנמצא כרגע מידע רב באשר לאופיין. פעם נטען כי מטוס "חמקן" אף-35 ישראלי הוא שביצע את התקיפה, במקרים אחרים דובר על כלי  טיס בלתי מאוישים, או אפילו ירי של טיל לטווח בינוני.

יומיים לפני התקיפה השבוע [18 באוגוסט], דומה היה שלאיראנים נמאס. שר ההגנה האיראני הודיע חגיגית כי הביטחון הלאומי של עיראק הוא הביטחון הלאומי של איראן, והצהיר שמדינתו לא תרשה לאף אחד להפוך את עיראק לסוריה החדשה. הוא גם הבטיח לשדרג את יכולותיו של צבא עיראק להתמודד עם תקיפות אוויריות. האיום המרומז הזה לכיוונה של ישראל, כנראה לא הרשים את מקבלי ההחלטות בירושלים, או את מי שלא עומד מאחורי גל התקיפות המסתוריות הללו. התקיפה שאירעה יומיים לאחר דבריו של שר ההגנה הוכיחה כי עיראק אכן הופכת, בעקביות, למודל מעודכן של סוריה. כוחות זרים תוקפים בה מטרות באופן שיטתי, ועושים בה כרצונם.

יודגש כי ישראל אינה נוטלת אחריות על סדרת התקיפות בעיראק ודובריה המדיניים והביטחוניים נוצרים את לשונם בשלב הזה. כולם, חוץ מבנימין נתניהו, שנמצא בעיצומה של מערכת בחירות לא קלה. ראש הממשלה, ששהה באותה עת בקייב בירת אוקראינה, אמר למחרת האיום האיראני [19 באוגוסט] שאין לאיראן חסינות בשום מקום, ישראל תפעל נגד איראן "איפה שצריך" ו"אני לא מגביל את עצמי" באשר למיקום ההתקפות. גם אחרי התקיפה ביום שלישי, רמז נתניהו למעורבות ישראלית אפשרית במעשה: הוא אמר לכתבים ישראלים כי "יש אתגרי ביטחון גדולים, שעליהם יעיד דו"ח המודיעין שקיבלתי לפני כמה דקות".

בתחילת החודש [1 באוגוסט] צוטטו בעיתון א-שארק אל-אווסט "מקורות ביטחוניים ישראלים" שטענו כי ישראל עתידה "להרחיב" בקרוב את פעילותה בעיראק, לסיכול מאמציה של איראן. ההערכה בקרב ארגוני מודיעין במערב היא כי ישראל מעודדת מהצלחת פעילותה הצבאית המתמשכת בסוריה, לסיכול הקמת מסדרון הברחות קרקעי שיחבר את טהרן לביירות, או את קאסם סולימאני לחסן נסראללה, ונישאת על גלי ההצלחה הללו בואכה עיראק.