כמו בכל מלודרמה טובה, זה החל בידידות נפלאה, הפך ליריבות מרה ומסתיים בפיוס – אינטרסנטי במקרה של מוחמד דחלאן וג'יבריל רג'וב. שניהם הכירו בבתי הכלא בישראל בשנות ה-80', גורשו לירדן (דחלאן) וללבנון (רג'וב) במהלך האינתיפאדה הראשונה ולימים נפגשו בתוניס.
לאחר חיסולו של אבו ג'יהאד [1988], סגנו של יאסר ערפאת ומי שהיה אחראי לתכנון עשרות פיגועים נגד מטרות ישראליות, חילק ערפאת בין השניים את תפקידיו של אבו ג'יהאד. דחלאן, תושב חאן יונס במקור, קיבל את האחריות על רצועת עזה; רג'וב מהכפר דורא בנפת חברון קיבל את האחריות על הגדה. לאחר שנחתם הסכם אוסלו, מונה דחלאן לראש הביטחון המסכל ברצועת עזה, ואילו רג'וב מונה לתפקיד המקביל בגדה.
הם שמרו על חברותם כל העת, אבל במהלך מבצע "חומת מגן" [2002] השתלט צה"ל על מטה המבצעים של רג'וב בגדה ועצר מבוקשים שהסתתרו שם. רג'וב חשד שדחלאן הוא זה שהעביר לישראל את המידע על מיקום המבוקשים, ומכאן והלאה החברות ביניהם הפכה למלחמת עולם.
רג'וב, שפעם היה איש מפתח הלוחש לאוזניהם של ערפאת ואבו מאזן, נדחק בשנים האחרונות הצידה. מעמדו נחלש והוא, כמו דחלאן, מבין את גודל ה"סכנה" לשניהם. זהו צו השעה מבחינתם לשילב כוחות. אנשיו של דחלאן נשבעים שאם השניים לא יידעו לסלוח זה לזה ולחזור לימים הטובים של פעם, כל העם הפלסטיני יסבול. או במילים אחרות: הקרב על ירושת אבו מאזן יעלה מדרגה. החברים-יריבים הוותיקים מבינים שכדי להתכונן למערכה הגדולה וכדי שאחד משניהם ייבחר בבוא היום "להציל את העם הפלסטיני", הם חייבים לשתף פעולה. ללא מאמץ משותף, אחד משני מקורביו של אבו מאזן עשוי לזכות בבכורה: מוחמד אשתייה, שמונה השנה [2019] לתפקיד ראש הממשלה; או מחמוד אל-עלול, שמונה [2017] לסגן יו"ר הפת"ח. תפקיד זה עשוי לתת לו קדימות בקרב על הנהגת הפת"ח, אך מנגד אשתייה מחזק את כוחו ברשות ואף מגלה קו ניצי כלפי ישראל הקוסם לרבים ברחוב הפלסטיני.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
