עיריית עפולה חזרה בה השבוע [14 ביולי] מהחלטתה לסגור את הפארק העירוני למי שאינם תושבי העיר בעקבות עתירה שהגיש המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל עדאלה. השופט דני צרפתי מבית המשפט המחוזי בנצרת הבהיר לעירייה כי סגירת שטח ציבורי וגביית תשלום בכניסה אליו אינה חוקית, "כמו שאתה לא סוגר רחוב אתה לא סוגר פארק, בלי קשר לאפליה", הוא אמר. לעתירה הצטרף היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שכתב בחוות דעת שהוגשה לבית המשפט כי החלטת עיריית עפולה לסגור את הפארק לתושבי חוץ מעוררת שאלות כבדות משקל לגבי המניעים שעומדים מאחוריה.

אמנם בית המשפט לא התייחס לסוגיית המניע אלא הסתפק בקביעה שההחלטה לסגור אינה חוקית, אך בכל זאת נשאלת השאלה – מה עמד מאחורי החלטת העירייה לאסור את כניסתם לפארק של מי שאינם תושבי עפולה? האם רווחת תושבי העיר עמדה ביסוד ההחלטה או שמא רצון למנוע מתושבי היישובים הערביים הסמוכים לעפולה להיכנס לפארק?

ניסיון העבר מלמד כי המניע לסגירת הפארק היה גזענות נטו. רק בחודש שעבר ראש עיריית עפולה אבי אלקבץ, סגנו שלמה מליחי וחברים במועצת העיר השתתפו בהפגנה נגד מכירת בית בעיר למשפחה ערבית. המפגינים הניפו את דגלי ארגון להב"ה הידוע בפעילותו הגזענית כלפי ערבים ושהיו"ר שלו בנצי גופשטיין הביע תמיכה בעבר בשריפת כנסיות [2015] ואף הוגש נגדו כתב אישום בגין הסתה.

מעניין מה היו התגובות בישראל לו ראש עיריית ברלין, למשל, היה משתתף בהפגנה דומה נגד מכירת בית בעירו למשפחה יהודית... האם ראש הממשלה לא היה ממהר לצייץ כי מדובר בהפגנה אנטישמית עם מאפיינים ניאו-נאצים? הוא גם היה יוצר קשר עם קנצלרית גרמניה ומוחה בפניה על ההפגנה ועל השתתפות ראש העיר בה.