הסוגיות שיעמדו לנגד עיניהם של הבוחרות והבוחרים הישראלים ב-17 בספטמבר לא תהיינה שונות בעיקרן מאלו שהדריכו אותם אל הפתק ששלשלו לקלפי ב-9 באפריל. אם לא תהיינה הפתעות מרעישות, אפשר לצפות לתיקו נוסף בין גוש הימין-דתיים-חרדים לבין גוש המרכז-שמאל-ערבים. כך במקרה הטוב (תלוי בעיני המתבונן), ראש הממשלה בנימין נתניהו יצליח להקים ממשלה על כרעי תרנגולת. בינתיים יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, כבר הודיע [15 ביוני] כי בכוונתו לפעול להקמת ממשלת ליכוד-כחול לבן בראשות חבר כנסת מהמפלגה הגדולה יותר. הוא נושא עיניו לממשלה אזרחית נקייה מחרדים.

אפשר להניח שקווי היסוד של הממשלה הזאת לא יקרבו את פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני ואפילו לא יכללו הסכמה לפנות מאחזים לא חוקיים. אך למרבה הצער, ממילא רק מיעוט זניח מקרב הציבור הישראלי-יהודי ונבחריו, שמגדיר עצמו "שמאל", מתעניין בנושא המדיני.

לעומת זאת רוב מרשים (74%) מהציבור היהודי מעוניין בממשלה אזרחית אשר תוקם על בסיס הליכוד וכחול לבן ואשר תקדם חופש דת ושוויון בנטל. זהו הנתון הבולט ביותר בסקר שפרסמה באחרונה [12 ביוני] עמותת  חדו"ש, הפועלת לקידום חופש דת ושוויון. הסקר, שנערך על ידי מכון סמית, מראה ש-61% ממצביעי הליכוד ו-100% ממצביעי כחול לבן בבחירות האחרונות, וכן 93% ממצביעי ישראל ביתנו ו-96% ממצביעי כולנו, מעדיפים ממשלה ללא חרדים.

"מדד השלום" של המכון הישראלי לדמוקרטיה ומכון אוונס באוניברסיטת תל אביב מינואר 2018, הראה שרק מיעוט בציבור היהודי (27%) מעדיף ממשלה בהשתתפות המפלגות החרדיות  (5% מהחילונים, 21% מהמסורתיים-לא דתיים, 53% מהמסורתיים-דתיים, 60% מהדתיים ו-81% מהחרדים). רוב גדול (70%) מהציבור היהודי הבוגר דוחה את טענת המנהיגות החרדית, שבשמה הם מצדיקים את דרישתם לחוקי ההשתמטות משירות ביטחון, ולפיה לימוד התורה של הצעירים החרדים מגן על ישראל לא פחות מאשר השירות בצבא של הצעירים הלא חרדים.