אתגר הקורקינטים השיתופיים של תל אביב
הקורקינטים השיתופיים הפכו ללהיט היסטרי בתל אביב בזכות היכולת להגיע עד היעד תוך שחרור מחובת עגינה בתחנות ייעודיות. היתרונות הללו הובילו דווקא לכאוס מוחלט במרחב הציבורי, וכעת העירייה מנסה לאזן בין הרצון לשלב את הקורקינטים לבין הצורך להגן על משתמשי הדרך.
כל מי שמסתובב בתל אביב בשנה האחרונה נתקל בהם מונחים על מדרכות, במרכזי שבילים, בגנים ציבוריים או בפתחי בנייני מגורים; מדובר בקורקינטים חשמליים שיתופיים המאפשרים שימוש ספונטני עד היעד, ללא צורך לחפש נקודת החזרה קרובה. שלוש חברות בינלאומיות פיזרו עד כה את הקורקינטים שלהן ברחבי תל אביב רבתי: בירד (Bird) וליים (Lime) האמריקאיות ו-ווינד (Wind) הגרמנית. מדובר בכ-10,000 קורקינטים שיתופיים.
ביום שני בשבוע שעבר [17 ביוני], אחרי חודשים ארוכים של כאוס מוחלט, עיריית תל אביב הרימה סוף-סוף את הכפפה ופרסמה נהלים להפעלת השירות. בין היתר, הוחלט על הגבלת חניית הכלים באזורים שונים בעיר והסדרת אזורי חנייה מסומנים, הגבלת מספר הכלים ואזורי הפרישה וכן הגברת הפיקוח על רוכבים במדרכות ומתן סמכות לפקחים להחרים קורקינטים שנוסעיהם יפרו את ההוראות.
"הקורקינטים החשמליים הם סוג של אוטופיה תחבורתית" אומר לאל-מוניטור עידו כהן, מנכ"ל חברת ההזנק Loadmill שחקר את הנושא. "הם מטפלים בבעיה החמורה ביותר של התניידות בערים ובעיית 'המייל האחרון'. לפי נתונים של חברת המוניות 'ליפט', מרבית הנסיעות שלהם הם מתחת למייל. הקורקינטים פותרים את הבעיה הזו עם פחות זיהום אוויר ורעש ופחות פקקים. זו הסיבה שהם יפגעו בעתיד, ככל הנראה, בענף המוניות באופן קשה".
