מפלגת השמאל הישראלית מרצ נמצאת בימים אלה על פרשת דרכים נוכח סכנת הכליה המוחשית המאיימת עליה. בבחירות האחרונות באפריל היא עברה בקושי את אחוז החסימה ובבחירות הקרובות בספטמבר שרידותה אינה מובטחת. ביום ראשון [16 ביוני] התכנסה ועידת המפלגה כדי להכריע לגבי שיטת הבחירות ליו"ר ולרשימה לכנסת ה-22, ונקבע כי חברי ועידת מרצ הם שיבחרו את היו"ר (27 ביוני) ואת הרשימה (11 ביולי). בכך נפתח המרוץ בין הח"כ לשעבר ניצן הורוביץ, שהתבלט במאבקים למען זכויות אדם ושוויון אזרחי, לבין היו"ר המכהנת ח"כ תמר זנדברג שמרצ בראשותה לא הצליחה להמריא מעבר לארבעה מנדטים.

בין השניים יש לא מעט הבדלים, המוחשי שבהם הוא תמיכתה של זנדברג בהפיכת מרצ למפלגה יהודית-ערבית. מהלך זה עשוי לשנות מהותית את דרכה של המפלגה ושל השמאל בכלל. הורוביץ מנגד נחשב תומך נלהב של ריצה משותפת בבחירות עם מפלגת העבודה, מה שיכול להתנגש במובן מסוים עם פנייה לבוחרים ערבים.

את הרעיון להפוך את מרצ למפלגה יהודית-ערבית יזם ח"כ עיסאווי פריג', תושב כפר קאסם, שהצליח להביא למרצ בבחירות באפריל כמנדט וחצי – 8.7%מכלל המצביעים בקלפיות ביישובים ערבים ודרוזים בישראל.

בשיחה עם אל-מוניטור אומר פריג', כי אחוז ההצבעה הנמוך והיורד של ערביי ישראל (49.2% בלבד לפי נתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה) לצד ההצבעה הרחבה של המצביעים הערבים למרצ, מראים כי "לערבים נמאס להיות ביציע ולראות איך היהודים משחקים ביניהם במגרש הפוליטי. (בעיניהם) ההצבעה למפלגות הערביות שבהגדרה לא משתתפות בקואליציה נדמית כלא משפיעה. תגובה אחת לכך היא החרמת ההצבעה, כפי שעשו רוב הבוחרים, ותגובה שנייה היא הצבעה למפלגות לא ערביות ובראשן מרצ".