אחרי 50 שנה, ישראל קורצת לתיירים הצליינים

מאות אלפי הצליינים שמגיעים מידי שנה לארץ הקודש ויורדים לאתר הטבילה קאסר אל-יהוד בנהר הירדן, יזכו בקרוב לאטרקציה דתית חדשה ומעניינת. שבעה מנזרים סמוכים שהיו מוזנחים וסגורים כ-50 שנים, ייפתחו לציבור הרחב ויהפכו למרכזי מבקרים שוקקים. בשנתיים האחרונות משרד הביטחון יחד עם חברות אזרחיות פינו מהמקום, הידוע בכינויו "ארץ המנזרים", אלפי מוקשים שהיו פזורים ברחבי אלף הדונם שלו.

עד 1967, היה האזור תחת שלטון ירדני ושבעת המנזרים שם היו פעילים ושוקקי חיים. המנזר הראשון שהוקם במתחם, מנזר יוחנן המטביל, נבנה כבר בסוף המאה החמישית. במלחמת ששת הימים המקום עבר לשליטה ישראלית ומי שמנהל אותו מאז הוא המנהל האזרחי. ב-1968, קצת אחרי המלחמה, נסגר המתחם והגישה אליו לא התאפשרה בשל מתיחות ביטחונית וחשש מחדירות של מחבלים. כדי להגן על הגבול המזרחי מפני חדירות שריון, הטמין צה"ל מוקשים נגד טנקים באדמה. גם המנזרים מוקשו מחשש שמחבלים יתבצרו בהם ויבצעו פיגועי ירי לעבר ישראל.

בשנת 1994 נחתם הסכם שלום בין ישראל לירדן, והירדנים החלו לאפשר לצליינים טבילה בגדה שלהם. אבל רק בשנת 2011 פתחה ישראל לראשונה את הצד הישראלי של אתר הטבילה קאסר-אל-יהוד על גדת הירדן לכניסה חופשית. קודם לכן הכניסה התאפשרה רק בתיאום מראש. בשל הקרבה לגבול, הרי שלמרות הסכם השלום המתחם הוגדר בצד הישראלי כשטח צבאי סגור. הנהר הצר, אשר רוחבו לא עולה על עשרה מטרים, שימש וממשיך לשמש כגבול פיזי בין ישראל לירדן.

קאסר אל-יהוד הוא אתר חשוב לנצרות וליהדות גם יחד. על פי המסורת היהודית זה המקום שבו בני ישראל חצו את נהר הירדן בכניסתם לארץ כנען, וזהו גם המקום בו נפרד אליהו מאלישע ועלה במרכבות אש השמיימה. על פי המסורת הנוצרית, בגדה המזרחית שנמצאת בשליטת ירדן, הוטבל ישו. עם זאת, צליינים רבים טובלים גם בגדה המערבית שבשליטת ישראל. אתר הטבילה נחשב השלישי בקדושתו בעולם הנוצרי לאחר כנסיית המולד בבית לחם וכנסיית הקבר בירושלים. כאמור, לאורך השנים נבנו על הגדה המערבית של הירדן מנזרים נוספים, כנסיות ובתי הארחה לשימושם של הצליינים, ומכאן הכינוי הרומנטי "ארץ המנזרים".