מגמת השילוב של אוכלוסייה חרדית בציבור הכללי, העלייה בכוחן של המפלגות החרדיות (ש"ס ויהדות התורה) מ-13 ל-16 מנדטים בבחירות האחרונות והיותן גורם הכרחי להקמת קואליציה – כל אלה הביאו להרחבת העניין של המפלגות החרדיות במשרדי ממשלה שעד כה הן לא יצאו מגדרן כדי להשיג דריסת רגל בהם. הן ש"ס והן יהדות התורה דורשות כעת שליטה במשרדים כמו השיכון והרווחה וקבלת סמכויות של ממש לסגני שרים במשרד החינוך ובמשרדים אחרים במטרה להיטיב עם בוחריהן.  

יהדות התורה, שעד 2009 הסתפקה בעיקר בתפקידי סגן שר עם סמכויות חלקיות ויו"ר ועדת הכספים, דרשה וקיבלה בממשלת נתניהו השנייה [2013-2009] משרד שלם תחת אחריותה – משרד הבריאות. את התפקיד מילא יעקב ליצמן כסגן שר (המפלגות החרדיות האשכנזיות מתנגדות באופן מסורתי לקחת על עצמן תפקידי שרים), אבל עם סמכויות מלאות. ליצמן נושא עדיין בתפקיד ועתיד להיות סגן שר הבריאות גם בממשלה הבאה. בתקופת כהונתו הארוכה הוא השיג לא מעט הישגים, כולל בממשלה היוצאת, אף שבחודשים האחרונים הסתבך בפלילים.

לצד חיכוכים בענייני דת – בגלל חשש מפגיעה בקברים עתיקים הוא מנע חודשים ארוכים בנייה של אגף מוגן בבית החולים ברזילי באשקלון, ליצמן קידם רפורמות חשובות כמו הרפורמה בבריאות הנפש, הכנסת טיפולי שיניים לילדים לסל הבריאות ועוד. בממשלה היוצאת הוא המשיך וקידם רפורמות נוספות אם כי נתקל מדי פעם בדילמה בין היותו מייצג הציבור החרדי לבין היותו אחראי על מערכת הבריאות של כלל האזרחים – למשל כשנלחם נגד הכנסת חמץ לבתי חולים במהלך חג הפסח או כאשר התערב לטובת תנאי אשפוז טובים לפטרונו האדמו"ר מגור ולרעייתו של האדמו"ר. השבוע פורסם [21 במאי] כי בהשראתו של ליצמן פנה הרב של בית החולים הדסה לצוות חדר המיון, ודרש כי בימי שישי תוענק קדימות לטיפול בחולים דתיים על פני השיקול של הדחיפות הרפואית, כדי שאלו לא יחללו שבת.

הסיפורים הללו מעידים על הדואליות של השרים או סגני שרים החרדים. מחד הם שליחיו של הציבור שלהם, החרדי; ומאידך הם אחראים על מתן שירות בתחום משרדם לכלל הציבור.