"כל מדינה זקוקה לבריתות. אפילו מעצמות צריכות בריתות", אמר השבוע [14 במאי] ראש הממשלה בנימין נתניהו באירוע לציון שנה להעברת שגרירות ארה"ב לירושלים. "לכן, ודאי שמדינה קטנה בשטחה אך גדולה ברוחה, כמו ישראל, זקוקה גם היא לבריתות", הוא הוסיף. בהמשך פירט נתניהו את אינוונטר הבריתות של ישראל. בראש, כמובן, ארה"ב והנשיא טראמפ, אשר "מעולם לא היה בבית הלבן ידיד טוב ממנו".

בני הברית האחרים ברשימה של ראש הממשלה, לפי הסדר: העולם הערבי, אסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית. גדלות הרוח של ישראל הקטנה והכובשת היא מן הסתם הבסיס לברית עם אביר זכויות האדם המצרי, עבד אל פתח א-סיסי, ועם נשיא הפיליפינים, רודריגו דוטרטה, ששואב השראה מאדולף היטלר. נשיא צ'אד אידריס דבי ועמיתו הברזילאי ז'איר בולסונארו, שניהם דמוקרטים ידועי שם, הטריחו את עצמם לירושלים בוודאי כדי להתבשם מאותה רוח גדולה.

אך לאן נעלמה יבשת אירופה? מן המפורסמות היא שראש הממשלה סבור כי "היחס של האיחוד האירופי לישראל מטורף", אך מה קרה לבני הברית ממרכז אירופה? הכיצד נפקד מהרשימה שמו של ויקטור אורבן, בן הברית הקרוב לשנאת האחר, אשר נושבת גם מבודפשט וגם מחלונו של יאיר נתניהו בבית ברחוב בלפור? הייתכן שראש הממשלה שכח את ראש ממשלת פולין, מתאוש מורבייצקי, אשר תמיכתו העיוורת בכיבוש הישראלי זיכתה את פולין במחילה על פשעיה נגד העם היהודי? קשה להאמין שזכרונו של ראש הממשלה ושר הביטחון בגד בו; החברים ממרכז אירופה לא מספקים את הסחורה. נתניהו מעלים עין ואף משתף פעולה עם הסטיות האנטישמיות שלהם, משמש להם מליץ יושר בבית הלבן ובקונגרס, ואילו הם מסרבים להזיז את השגרירויות שלהם מתל אביב. זאת ועוד, למורת רוחו של נתניהו, מנהיגי מדינות וישגראד ביטלו ברגע האחרון את הפסגה השנתית שלהם שנועדה להתקיים בירושלים בפברואר האחרון [2019].

"האנטישמים לעולם לא ישנו את דעתם", אמר נתניהו בנאומו במסיבת יום ההולדת של השגרירות האמריקאית. אבל כל עוד האנטישמים האירופים משרתים את מטרתו – לבלום סנקציות של האיחוד האירופי נגד ישראל – ראש הממשלה לא משנה את יחסו אליהם. נתניהו לא אמר מילה וחצי מילה על ההכרזה של מורבייצקי בעצרת בחירות שהתקיימה בסוף השבוע האחרון [11 במאי], כי מפלגתו "חוק וצדק", "דבקה בעמדה כי פולין הייתה גם היא קורבן לכיבוש הנאצי במלחמת העולם השנייה", ולפיכך "לא נאפשר תשלום פיצויים לאיש, אנחנו אלה שראויים לקבל פיצוי".