יום העצמאות הוא הפנינג ישראלי. רחובות הערים מתקשטים בדגלים ונורות צבעוניות ובמרכזיהן דוכני מזון, בלונים, פטישים מתנפחים ואווירת קרנבל שמחה במיוחד. גולת הכותרת הן במות הבידור שמארגנות הרשויות המקומיות, שעליהן מופיעים מיטב האמנים הישראלים. המבוקשים שבהם יופיעו כמה פעמים בערב אחד כשהם מדלגים ללא מנוחה מיישוב ליישוב.
בשנים האחרונות נדמה כי התחרות בין ראשי רשויות מקומיות, המעוניינים להביא לבמות בעירם את האמנים המפורסמים (והיקרים) ביותר, יוצאת מכלל שליטה. לא פעם היא גורמת למחלוקות בתוך העיר נוכח העלויות הגבוהות על חשבון כספי ציבור. מי שמרוויח מכך הם הזמרים, שמעלים בכל שנה את המחירים. למשל הזמר עומר אדם – מהפופולריים והמצליחים ביותר בישראל בשנים האחרונות, בשנת 2017 הוא הופיע תמורת 140 אלף שקלים, בשנת 2018 מחירו קפץ ל-205 אלף שקלים, והשנה [2019] המחיר זינק ל-292 אלף שקלים.
מגמת ההתייקרות הזו אינה ייחודית לעומר אדם אלא מאפיינת אמנים רבים. בעוד שבשנת 2016 האמן היקר ביותר גבה 198 אלף שקלים עבור הופעה ביום העצמאות, ב-2019 היקר ביותר גובה 292 אלף שקלים. זו קפיצה של למעלה מ-30 אחוזים. הבעיה בסיפור הזה היא שאת החגיגות מארגן אמנם ראש העיר, אבל מי שמשלם עליהן וביוקר הם ציבור התושבים.
לפני שבוע [29 באפריל] החליט שר הפנים אריה דרעי לאמץ את המלצותיה של ועדה ציבורית, שלפיהן התשלום לאמנים בחגיגות יום העצמאות לא יעלה על 70 אלף שקלים להופעה של שעה. לדברי השר דרעי, "אין סיבה שרשויות מוחלשות ישלמו סכומי עתק לזמרים ביום העצמאות מעל ומעבר ליכולות שלהן. הדבר מוביל לגירעונות כבדים לחלק מהרשויות. התשלומים המופקעים האלה באים על חשבון שירותים חיוניים אחרים שאין סיבה שייפגעו".
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
