ב-4 במארס 1957, כמה דקות לאחר חצות, כשד"ר ישראל קסטנר שב לביתו בצפון הישן של תל-אביב, הגיחו מהחשכה שלושה זרים ושאלו אותו האם הוא ד"ר קסטנר. כשהשיב בחיוב, הם ירו בו. קסטנר נפצע ומת לאחר כעשרה ימים בבית החולים. הריגתו הייתה לרצח הפוליטי הראשון במדינת ישראל. כמה שעות מאוחר יותר לכד השב"כ את הרוצחים, שלושה יהודים. הם הסבירו כי רצחו את קסטנר בעקבות משפט דיבה מתוקשר שהסעיר את המדינה באותן שנים, שממנו עלה כי הוא שיתף פעולה עם הנאצים וסייע להם בעקיפין לחסל את יהדות הונגריה. "קסטנר מכר את נפשו לשטן", קבע שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב ד"ר בנימין הלוי בפסק הדין. לימים, לאחר מותו, טוהר קסטנר מאשמת שיתוף פעולה עם הנאצים ברוב דעות של שופטי בית המשפט העליון.

62 שנים אחרי הרצח, החברה הישראלית עדיין נסערת בכל עת ששמו של קסטנר עולה. עד היום ההיסטוריונים מתווכחים בלהט האם קסטנר היה גיבור או נבל.

רודולף (ישראל) קסטנר נולד בשנת 1906 בעיר קלוז' שבחבל טרנסילבניה, שהייתה חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית. הוא למד משפטים, עבד כעיתונאי, היה פעיל פוליטי והשתלב בעשייה ציונית. בתחילת שנות ה-40' היה קסטנר חבר בוועד שסייע לפליטים יהודים שנמלטו להונגריה מאימת הנאצים. לפי העדויות, הוועד הציל עשרות אלפים.

לאחר שהונגריה נכבשה, קיים קסטנר קשר עם בכירי שלטון הרייך ובהם אדולף אייכמן. על דבר אחד אין חולק: במסגרת קשריו הוא הצליח לעלות על רכבת לשוויץ כ-1,684 יהודים ולהצילם מהשמדה. לגבי כל היתר שנשארו בהונגריה (כלומר היהודים שניצלו), המחלוקת חריפה. החוקרים חלוקים מאוד לגבי חלקו של קסטנר בהצלה. השאלה המטרידה ביותר היא התמורה שסיפק קסטנר לנאצים ומניעיהם לשתף עמו פעולה.