האם בכירי המשפטנים בישראל ישכנעו את הכנסת לתקן את חוק הלאום?
תא"ל (במיל') אמל אסעד הצליח לגייס ארבעה משפטים בכירים בישראל ופרופסור לפילוסופיה שניסחו הצעה לתיקון חוק הלאום ברוח מגילת העצמאות. "אנחנו לא מבקשים שוויון לאומי אלא שוויון אזרחי", הוא אומר בראיון לאל-מוניטור.
נכון למועד כתיבת מאמר זה [18 במאי] ולאחר הארכה שקיבל מהנשיא, לבנימין נתניהו נותרו רק עשרה ימים כדי להשלים את מלאכת הרכבת ממשלתו החמישית. כל המפלגות שאמורות להיות חלק מהקואליציה הבאה מציבות עד עתה תנאים המקשים עליו להרכיב ממשלה. כולן מבינות את הסיטואציה ואת מצבו המשפטי הרגיש, ומעלות דרישות מופרכות – החל מהתחייבות למיטוט שלטון חמאס, סיפוח השטחים, ביטול חוק ההתנתקות וכמובן חוק הגיוס השנוי במחלוקת בין ליברמן לחרדים. זאת בנוסף למאמצי נתניהו להעביר חוק חסינות ופסקת התגברות שיחלצו אותו מהעמדה לדין. הכל הונח על השולחן וכל ויכוח על פסיק עלול להשאיר את נתניהו חסר אונים ובלי ממשלה.
רק נושא אחד אינו נמצא באג'נדה של אף מפלגת ימין: תיקון חוק הלאום שחולל סערה גדולה בישראל ובעולם ונותר מאז כפצע פתוח שלא הגליד.
לאחר שעבר החוק בכנסת [יולי 2018] אמר נתניהו: "נוגעים ללבי רחשי לבם של אחינו ואחיותינו בני העדה הדרוזית, עם ישראל, ואני בתוכו, אוהב ומוקיר אתכם. אנחנו מעריכים מאוד את השותפות ואת הברית בינינו לעדה הדרוזית". אבל בזה מסתבר נגמרה האמפטיה של ראש הממשלה.
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בסוף 2018 מנתה אוכלוסיית הדרוזים בישראל כ-143 אלף בני אדם. כ-75,000 מתוכם הם בעלי זכות בחירה – פחות משני מנדטים. זה לא כוח אלקטורלי שיכול להטיל מורא על נתניהו, למרות רחשי לבו (לדבריו) לבני העדה המשרתים בצה"ל ובמערכת הביטחון כולה, רבים מהם ביחידות קרביות.
