כמאתיים מיליון צופי טלוויזיה ראו השבוע את הפנים היפות של ישראל, שנשקפו מאין ספור כתבות על תחרות האירוויזיון ומהקליפים שליוו את הופעותיהם של המתמודדים והמתמודדות. על אף המקלות שראש הממשלה בנימין נתניהו תחב לגלגליו, במטרה לרסקו, תאגיד השידור הישראלי הצליח לנצח את ה-BDS. העולם ראה שישראל היא לא רק מדינה של מתנחלים רעולי פנים שמכים זקנים פלסטינים וילדים שמסתתרים במקלטים מפני רקטות של החמאס. אך בעוד במוצאי שבת [18 בספטמבר] מדינת ישראל קיבלה מתנה תדמיתית שלא תסולא בפז, למחרת ביום ראשון, בישיבתה השבועית, ממשלת ישראל שוב לא החמיצה הזדמנות להציג את פרצופה המכוער של המדינה.
אחרי כמה מילות ברכה לזמר קובי מרימי, שייצג את ישראל בתחרות (ואף מילת הערכה לתאגיד), הביע נתניהו תקווה שתימצא במהרה הדרך להוריד את השותפות הפוטנציאליות לממשלה הבאה "אל קרקע המציאות". כלומר, יוותרו על כמה משרות של שרים בכירים.
סדר היום שחוזר ומתגלה כעת מבעד לאבק הכוכבים המתפוגג עם תום חגיגת האירוויזיון, מתנוסס במאות ואלפי כותרות בעיתוני העולם וברשתות הטלוויזיה החשובות. אפילו בסקירה היומית של העיתונות הישראלית המופיעה באתר משרד החוץ באנגלית, כשרות לדיפלומטים ולכתבים הזרים, אפשר למצוא את השורות הבאות, הלקוחות ממאמר בידיעות אחרונות: "להיכן נעלמו כל חברי הליכוד שדיברו נגד חוק חסינות לפני הבחירות? הם נלקחו כבני ערובה של נתניהו, שיכול להעניק להם או למנוע מהם תיקים בממשלתו החדשה. הם פוחדים".
חברי הליכוד פוחדים כנראה להביע ביקורת, אך לא כך המשפטנים. זאת ועוד, הביקורת של בכירי המשפטנים נגד חקיקה שנועדה לסרס את בג"ץ ולהפוך את הכנסת לעיר מקלט לחשודים בפלילים, לא נעצרת בגבולות ישראל. נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, בחרה להסתער עליה באדמת גרמניה.
אולי היו אלה השקרים שהפיץ נתניהו במסגרת הקמפיין שהוא מנהל בניסיון לחמוק מעונש, שהביאו את השופטת להסיר את הכפפות. ביום שני שעבר [13 במאי] הבטיח נתניהו להעביר שלושה חוקים שנפסלו או עוכבו על ידי בית המשפט העליון, כדי לקדם "איזון בין הרשויות": גירוש משפחות מחבלים, עונש מוות למחבלים וחוק להוצאת מסתננים. האמת היא שבג"ץ לא נדרש מעולם לעתירות נגד גירוש או עונש מוות למחבלים. נתניהו עצמו בלם הצעות חוק בנוגע לעונש מוות למחבלים.
שעות אחדות אחרי שנתניהו הפיץ את השקרים הללו, במאמץ להצדיק את הפגיעה בעצמאות בית המשפט, התייצבה חיות על דוכן הנואמים בהיכל הצדק בנירנברג. הנשיאה ציינה את הסמליות של קיום כנס משפטנים ישראלים וגרמנים באותו אולם שבו עמדו לדין 16 שופטים ועורכי דין גרמנים שהואשמו בכך שקידמו את תוכנית טוהר הגזע. חיות הזכירה שפסק הדין אז הוקיע את הרס העצמאות השיפוטית בגרמניה בתקופה הנאצית. לדבריה, ראשי המפלגה הנאצית הבינו כי לצורך מימוש האידיאולוגיה הגזענית שלהם עליהם לרתום לצדם את המשפט. ברמז עבה לפיסקת ההתגברות המתגבשת בירושלים, הזכירה חיות שהמפלגה הנאצית השתמשה בכלים משפטיים, בהם חקיקת "חוק ההסמכה" שמכוחו הוקנו לממשלה הגרמנית סמכויות חקיקה מלאות אשר אפשרו לה לעקוף את הרייכסטאג כרשות מחוקקת.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
