עד לפני כחצי שנה, איש לא יכול היה להאמין שבני גנץ יהיה קרוב כל כך להחלפת בנימין נתניהו כראש ממשלת ישראל. בקצין הגבוה, מופנם, רך דיבור וביישן תולים עכשיו את יהבם המוני ישראלים, שמוכנים לתרום כליה כדי לראות את נתניהו אורז את חפציו ומפנה את הבית ברחוב בלפור בירושלים. האיש הלא מרשים הזה, שפינה את כס הרמטכ"ל לפני ארבע שנים וחודשיים [2015] ומאז חיפש את עצמו, הקים לפני כמה חודשים [דצמבר 2018] את מפלגת "חוסן לישראל" והצליח להוריד את המערכת הפוליטית כולה על ברכיה.

מכל הטוענים לכתר של נתניהו, ולא חסרים כאלה, דווקא הוא הפך לפיינליסט הפייבוריט, זה שמוביל ברוב הסקרים ומסוגל, אולי, לעשות את זה. בני גנץ הפך ל"תקווה הלבנה הגדולה" של מחנה האנטי-נתניהו באשר הוא. בתפקיד הזה כיהנו בעבר יאיר לפיד, אביגדור ליברמן, בוגי יעלון, נפתלי בנט ואפילו גבי אשכנזי, הרמטכ"ל הפופולרי שגנץ החליף ב-2011. אלא שאשכנזי השתהה והותש ב"פרשת הרפז", ליברמן פספס את ההזדמנות שלו ב-2015, בנט נגרס בגלגלי המכונה של נתניהו ולפיד לא הצליח לפרוץ את תקרת הזכוכית שלו. בני גנץ, האיש שבא משום מקום, עשה את זה. גם הוא לא מאמין שזה קרה לו.

בסוף השבוע האחרון שלפני הבחירות, גם סקרי דעת הקהל מבולבלים. בחלקם נרשם תיקו בין הליכוד לכחול לבן (אבל יתרון לגוש הימין); בסקר אחד חזרה הליכוד להוביל במנדט; בסקר הנחשב ביותר, של המומחים מינה צמח ומנו גבע בחדשות 12, מוביל גנץ על נתניהו בהפרש משמעותי של ארבעה מנדטים; באף אחד מהסקרים לא זוכה גוש המרכז-שמאל לניצחון על הימין.

בחירות 2015 לימדו את הסוקרים והפרשנים שלסקרים אין ערך ממשי ושהם תקפים לדקה בה פורסמו, במקרה הטוב. יחד עם זאת, בניגוד לקמפיין 2015, הפעם ניצבים מול "מר ביטחון" בנימין נתניהו שלושה רמטכ"לים לשעבר, שני אלופים במילואים (אלעזר שטרן ואורנה ברביבאי) והמכונה הפוליטית היעילה והמתוקתקת שבנה יאיר לפיד ביש עתיד. בניגוד לפעם הקודמת, זהו משחק חדש לגמרי.