בחירות 2019: לאן נעלמה הכלכלה?
בניגוד לשתי מערכות הבחירות הקודמות בהן כיכבו יאיר לפיד עם השאלה "איפה הכסף?" ומשה כחלון עם יוקר המחיה והדיור, הסוגיות העיקריות במערכת הבחירות הנוכחית הן פרשות נתניהו השונות ואישיותו של בני גנץ.
לאחר שתי מערכות בחירות (2013 ו-2015) שבהן סוגיות כלכליות תפסו מקום מרכזי בתעמולת הבחירות, במערכת הבחירות הנוכחית אין כמעט התייחסות לכלכלה. הנושאים שעל סדר היום הציבורי הם אחרים – פרשיות נתניהו השונות, יכולתו של בני גנץ להנהיג את המדינה, ובימים האחרונים גם העימות בעזה מול חמאס.
בחירות 2013 נערכו על רקע המחאה החברתית-כלכלית שפרצה בישראל שנה וחצי קודם לכן והעלתה לסדר היום הציבורי סוגיות כמו דיור ויוקר המחיה. יאיר לפיד, עד אז מגיש טלוויזיה פופולרי, החליט לרכוב על הגל ולהקים מפלגת מרכז בשם "יש עתיד", בדומה לאביו יוסף לפיד שעמד בראש מפלגת המרכז "שינוי" בשנים 2006-1999. סיסמת הבחירות המרכזית של לפיד הבן הייתה "איפה הכסף?". לפיד זכה ב-19 מנדטים, הישג מצוין למפלגה חדשה, ומונה לתפקיד שר האוצר.
גם בבחירות 2015 הכלכלה הייתה סוגיה מרכזית ומי שהרוויח מכך היה משה כחלון, בעבר איש ליכוד שפרש שהקים מפלגה משלו בשם "כולנו". המסר היחיד שלה היה כלכלי-חברתי. כחלון זכה בעשרה מנדטים – הישג שהעניק לו את תפקיד שר האוצר למשך ארבע השנים האחרונות.
