"הערבי החדש", בדומה לחרדי החדש, דורש הכרה אזרחית ומבין שכדי להשיג אותה ולהשיג התייחסות מצד הממשל, עליו להיות חלק מהמשחק, או כפי שאמר לי גסאן, חבר מסכנין, "נמאס לנו להיות בטריבונה הצדדית מאחור – אנחנו רוצים להיות על המגרש, אפילו על הספסל, אבל לפחות שותפים". מומחה לסטטיסטיקה אשר ביקש ששמו לא יוזכר חשף בפני אל-מוניטור נתונים שעלו בסקר אקדמי שנערך בספטמבר 2018 בקרב האוכלוסייה הערבית. הסקר הראה כי 77% מהנשאלים תומכים ב"השתלבות ערביי ישראל במדינה במקום להיאבק בה", וכי 70% תומכים באמירה "הרשימה המשותפת צריכה לעסוק הרבה יותר באינטרסים של ערביי ישראל על פני אלה של הפלסטינים בשטחים".

המערכת הפוליטית הערבית בישראל לא נותרה אדישה לדרישה האזרחית הזו. גם התפרקות הרשימה המשותפת שהכילה ארבע מפלגות בכנסת היוצאת לשתי רשימות נפרדות המכילות כל אחת שתי מפלגות מתיישבת עם אותה גישה בציבור הערבי.

ברית לאומית דמוקרטית (בל"ד), הדוגלת בהפיכת ישראל למדינת כל אזרחיה, וכן מפלגת רע"מ האסלאמיסטית, מהוות אבן נגף במגמה זו, שכן מתנגדות לשיתוף עם המפלגות האחרות, להשתתפות בגוש חוסם או לתמיכה מכל סוג בקואליציה. נציגיה הבולטים של בל"ד, בהם ח"כ לשעבר עזמי בשארה שהואשם בריגול, ח"כ לשעבר באסל גטאס שהורשע בהברחת טלפונים לאסירים ביטחוניים, וח"כ חנין זועבי שהתפרסמה בשל עמדותיה  הקיצוניות, רחוקים מלהיות שותפים פוטנציאלים למפלגות ציוניות בעיסקה פוליטית כלשהי. 

יו"ר הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה מחד"ש, יישם במידת מה את הדרישה הזו כבר בכנסת היוצאת. ובין השאר היה מעורב בהחלטת הממשלה 922 שהקציבה 15 מיליארד שקלים לצמצום פערים בחברה הערבית. יו"ר תע"ל ח"כ אחמד טיבי, שחבר לעודה ברשימה משותפת לקראת הבחירות ב-9 באפריל, הוביל בעבר יוזמות חקיקה לקידום העסקת ערבים במגזר הציבורי, ועוד. ללא בל"ד ורע"מ, השניים יכולים לנקוט עמדות פרגמטיות יותר לפתרון הבעיות הכלכליות-חברתיות של הציבור הערבי.