מלחמתו הלא חכמה של השר ארדן בטלפונים הסלולריים בבתי הכלא

החלטתו של השר לביטחון פנים גלעד ארדן להפעיל מיסוך טכנולוגי לטלפונים סלולריים בבתי כלא ביטחוניים היא לכאורה הגיונית. שירות בתי הסוהר (שב"ס) נלחם זה שנים בתופעת הטלפונים המוברחים לאסירים, אשר באמצעותם אסירי חמאס והג'יהאד האסלאמי מעבירים הוראות לביצוע פיגועים מתוך אגפי בתי הכלא.

מפעם לפעם עורך שב"ס מבצעי חיפוש בתאי אסירים לאיתור טלפונים סלולריים שהוברחו אליהם, בדרך כלל לאחר שמתקבל מידע מודיעיני בעניין. מבצע גדול שכזה נערך באוגוסט 2016. לוחמי שב"ס פשטו אז על האגפים בהם היו כלואים אסירי חמאס בבתי הכלא נפחא ואשל, רוקנו אותם מאסיריהם שהועברו בקבוצות לבתי כלא סמוכים וערכו חיפוש מקיף אחר מכשירים חבויים. בסוף המבצע פרסמה הנהלת בתי הסוהר כי נוסף למכשירים סלולריים וכרטיסי סים, נתפסו גם הוראות והכוונות לביצוע פיגועים מחוץ לכלא.

לפני כשנתיים [2017] הורשע הח"כ לשעבר באסל גטאס מבל"ד, במסגרת עסקת טיעון, בהברחת טלפונים לאסיר ביטחוני בכלא קציעות ונגזרו עליו שנתיים מאסר. כחבר כנסת הוא היה מורשה להיפגש עם אסירים פלסטיניים, אך תועד מעביר טלפונים סלולריים לאחד מאסירי חמאס. בבית המשפט טען גטאס כי פעל מטעמים הומניטריים ומצפוניים, ללא כוונה לפגוע בביטחון המדינה.

טלפון סלולרי בתוך בית הכלא הוא בעל ערך רב עבור האסירים. הוא מאפשר למנהיגיהם לשמר את מעמדם בהיררכיה של התנועה, להעביר מסרים ארגוניים וייתכן שגם הכוונה לפיגועים. הוא כמובן גם מאפשר לאסירים לשמור על קשר הדוק עם בני משפחה וחברים. מה היקף התופעה וכמה מכשירים נמצאים בקרב אלפי האסירים הביטחוניים הכלואים בישראל קשה לומר, אך לדברי מקור ביטחוני ששוחח עם אל-מוניטור, מדובר בכמה עשרות מכשירים המפוזרים בבתי הכלא השונים.