יש להניח כי אפיונו של הגזע הפולני בפי ממלא מקום שר החוץ, ישראל כץ, כזן של יונקי אנטישמיות, לא ייכלל בתכנית הלימודים של קורס הצוערים של המשרד כמודל להתבטאות דיפלומטית. אפשר היה לצפות מפוליטיקאי ותיק, שנושא פניו לראשות הממשלה, לתשובה מעודנת יותר לשאלת האנטישמיות הפולנית מאשר ציטוט מדברי ראש הממשלה יצחק שמיר, שהפולנים יונקים אנטישמיות מחלב אמם. במבחן הדיפלומטי הראשון שלו – ניהול המשבר עם ורשה – נחל כץ כישלון חרוץ. הוא שיחק לידיו של ראש ממשלת פולין מטאוש מורבייצקי, שמתמודד על כהונה נוספת ומחזר אחרי קולותיהם של החוגים הלאומנים בארצו.

התוצאה – החרפת המשבר עם פולין וביטולו ברגע האחרון של כינוס מדינות וישגראד בירושלים – נרשמה על שמו של מ"מ השר. בהבל פיו כץ פגע בציפור נפשו של ראש הממשלה, שהפקיד בידיו את השגשוג המדיני, כביכול, שהוא הביא לישראל. באירוע "הרמת כוסית" עם עובדי משרד החוץ לרגל השנה החדשה בספטמבר האחרון [2018] התבשם נתניהו ב"פריחה מדינית חסרת תקדים בתולדותיה של ישראל". הוא הדגיש כי ישראל נלחמת לא רק על קידום האינטרסים המשותפים לה ולאלה שמשתפים איתה פעולה, "אלא גם על הצדק, על האמת".

את המאבק הקשה במיוחד על הצדק ועל האמת, ציין נתניהו, שר החוץ דאז, מנהלת ישראל "מול האיחוד האירופי, בריסל". "הצדק" אליבא דנתניהו הוא זכותו של העם היהודי, ורק שלו, על ארץ ישראל, כל ארץ ישראל. "האמת" שלו היא שהמדינה הגרעינית היחידה במזרח התיכון (לפי מקורות זרים) נתונה בסכנה קיומית של "שואה שנייה". לפי נתניהו, הכובשת הוותיקה בעולם הדמוקרטי היא קורבנו של הנכבש. האיחוד האירופי מסרב להכיר בצדק ובאמת של נתניהו, ומתעקש לדבוק בהסכם הגרעין עם איראן ובתביעה לשים קץ לכיבוש בשטחים.

נתניהו מצא בפולין ובהונגריה בנות ברית מושלמות. שני הצדדים שונאים זרים, מסיתים נגד שמאלנים ושואפים למחוק כל זכר של דמוקרטיה ליברלית. במרכזו של הדיל עמדה הבטחה של ראש הממשלה למנהיגיהן, לכופף את האמת על חלקן של שתי המדינות בשואה ולהבליג על חוסר הצדק שהן עושות לקורבנותיה ולניצוליה.