הנשיא עמנואל מקרון הוא טיפוס ישיר. משכך, בנאומו ב-20 בפברואר בארוחת הערב השנתית של הקריף, ארגון הגג של הארגונים היהודיים בצרפת, הציג מקרון תמונה ברורה ונוקבת של המאבק שממשלתו נוקטת ותנקוט נגד גל המתקפות האנטישמיות הגוברות בעת האחרונה במדינה. אולם מקרון עשה מעבר לכך. הוא דחה כל ניסיון לערער על זכות הקיום של ישראל. "אנטי-ציונות היא אחת הצורות המודרניות של אנטישמיות. מאחורי שלילת זכותה של ישראל להתקיים מסתתרת שנאת יהודים", טען. דבריו מצאו אוזן קשבת לא רק בקרב מנהיגי הקהילה היהודית בצרפת שישבו בקהל, אלא גם מצידה של שגרירת ישראל עליזה בן-נון שהוזמנה לאירוע.

פוליטיקאים אחרים אף הרחיקו לכת מעבר לדבריו של מקרון. חבר הפרלמנט סילבן מאיירד ממפלגת המרכז של הנשיא, "הרפובליקה בתנועה", אמר בראיון באותו יום כי "יש להעניש אנטי-ציונות כשם שאנטישמיות היא בת הענשה. חשוב לומר כי מה שאסור הוא לשלול את קיומה של ישראל... עם זאת, כמובן שיש לכם זכות לומר כי אינכם מסכימים עם מדיניותה של ממשלת ישראל. זה טבעי בדמוקרטיה".

הכיוון שעליו הצביעו מקרון ומייארד תואם את ניתוח המצב ואת השינוי שחל באסטרטגיה של משרד החוץ הישראלי. דיפלומטים בפאריז ובבירות אחרות באירופה משנים כיוון במאמצי ההסברה שלהם בחודשים האחרונים. אמנם המאבק נגד תנועת החרם בי-די-אס עדיין בעדיפות גבוהה, כמו גם הצדקת פעילות צה"ל בגבול עזה, אולם סוגיות הנוגעות לכיבוש ולהתנחלויות נדחקו הצדה בעדינות. שם המשחק עתה הוא המאבק באנטי-ציונות.

המצב לא תמיד היה כך. דיפלומטים ישראלים רבים מודים בשקט כי השירות באירופה הופך בשנים האחרונות יותר ויותר קשה ותובעני. דיפלומט ישראלי ששירת בלונדון לפני שנים אחדות סיפר לאל-מוניטור על המסע הנואש שניהלו הוא ועמיתיו נגד דעת הקהל האירופית החשובה במהלך מבצע צוק איתן ב-2014. "ההפגנות נגד ישראל הפכו לאלימות, ונשמעו קריאות לא רק נגד ישראל אלא נגד יהודים. צוירו צלבי קרס על קירות. מפגינים קראו לחסל את מדינת ישראל. זה היה מעל ומעבר להבעת ביקורת נגד ממשלת ישראל או צה"ל. בו בזמן, כל הופעה שלנו כדיפלומטים ישראלים בכלי התקשורת המרכזיים הייתה מאבק בפני עצמו. אף אחד לא רצה להקשיב לנו", אמר הדיפלומט שביקש ששמו לא יוזכר.