למנוע מלחמת גוג ומגוג: כך נאבק השב"כ בטרור היהודי

ביום חמישי [24 במאי] הוגש בישראל כתב אישום באשמת הריגה נגד נער יהודי בן 16, תלמיד ישיבת "פרי הארץ" שבהתנחלות רחלים. הוא נאשם בכך שב-12 באוקטובר 2018 השליך אבן כבדה על מכונית בה נסעה משפחה פלסטינית על כביש 60, בין צומת רחלים לצומת תפוח. האבן הרגה את עאישה ראבי, אם לשמונה ילדים.

החקירה נמשכה למעלה משלושה חודשים בהובלת שירות הביטחון הכללי והיחידה לפשיעה לאומנית של המשטרה. עם פתיחתה, פרץ מחול שדים ציבורי בו הובילו מנהיגי המתנחלים, בגיבוי שרי ממשלת נתניהו, ביקורת קטלנית על השב"כ והמשטרה, בטענה שנגד תלמידי הישיבה הקטינים מופעלים אמצעי חקירה ברוטליים, נמנע מהם לפגוש את עורכי הדין שלהם ונערך אחריהם "מסע ציד" שאינו בוחל באמצעים.

המציאות הייתה הפוכה. מסע הציד נערך נגד השב"כ כשראש הממשלה נתניהו, שהוא גם המפקד העליון של השב"כ, נמנע מלגבות את הארגון המופקד על ביטחונם של הישראלים ומשחרר, רק אחרי ימים ארוכים, כמה מילים ממולמלות של גיבוי כללי בלבד. שרים וח"כים ממפלגתו הוסיפו ביקורת מטעמם, במאמץ לרצות את המתנחלים ולזכות בעוד כמה קולות בפריימריז של הליכוד שאמורים להיערך בעוד פחות משבועיים.

98% מאירועי הטרור ביהודה ושומרון מתבצעים בידי פלסטינים, נגד ישראלים. 95% מפעילות שירות הביטחון הכללי נועדה לסכל או לפענח את הפיגועים הללו. יחד עם זאת, בשב"כ רואים בחומרה גם את הטרור היהודי. "פיגועים של יהודים נגד ערבים מלהיטים את השטח, גורמים לפיגועי נקם של ערבים ויכולים להצית את האזור כולו", אמר לאל-מוניטור לפני כמה שבועות גורם בכיר בשב"כ, "חובתנו לעשות הכל על מנת למנוע אותם".