זה היה צפוי. מימוש הפעימה השלישית של המענק הכספי הקטארי לעזה נמצא בסכנה, למרות שעל פי הערכות ראשי מערכת הביטחון הפעימות הקודמות תרמו למניעת עימות מזויין עם חמאס. נכון ליום שלישי [8 בינואר], בהתאם להוראת ראש הממשלה בנימין נתניהו הכסף לא הועבר עדיין לרצועה, ואילו חמאס שוב מאיים על ישראל.

כבר בפעימה הראשונה [נובמבר 2018] נאלץ נתניהו להדוף ביקורת חריפה מצד גורמים רבים בקואליציה ובאופוזיציה, אשר טענו כי ראש הממשלה נכנע לחמאס ומשלם פרוטקשן לארגון טרור המאיים על ישראל. הכסף הקטארי היה אחת הסיבות להתערערות ממשלת נתניהו. שר הביטחון אביגדור ליברמן החליט לפרוש מהקואליציה מספר ימים לאחר הפעימה הראשונה בטענה כי התנהלות ישראל ברצועה "רופסת". ליברמן הבין אז את מה שנתניהו הדחיק: אי אפשר לטעון שחמאס הוא ארגון טרור המשקיע את משאביו בבניית מנהרות ובשיפור יכולותיו המבצעיות, ובמקביל להעביר לו מזוודות כסף דרך מעבר ארז.

בניגוד לפעימה הראשונה וכדי לצמצם את הביקורת הציבורית, לא התפרסמו צילומים של מזוודות הכסף שהועברו בפעימה השנייה, ב-6 בדצמבר. עם זאת, ההעברת הכספים סדקה את שריונו של "מר ביטחון" והביקורת לא נחסכה ממנו. אבי גבאי, יו"ר המחנה הציוני (שהתפרק בינתיים), תקף את מדיניות נתניהו: "(זה) כסף מושחת לכיס של המחבלים שיורים על תושבי הדרום. זה מרתיח מזעם, זה מעוות וזה מושחת".

מאז העניינים הלכו והסתבכו. נתניהו מינה את עצמו לשר הביטחון במקום ליברמן, הקדים את הבחירות, וכעת הוא נלחם בכל כוחו נגד כוונת היועץ המשפטי לממשלה להכריע בתיקיו הפליליים עוד לפני מועד הבחירות באפריל השנה. ביום שני האחרון [7 בינואר] הבטיח נתניהו לציבור בישראל "הצהרה דרמטית", אך נראה מבוהל ולחוץ כשהלין על מערכת המשפט ודרש לעמת אותו עם עדי המדינה. במצב הזה נדמה כי אין סיכוי שיהיה מוכן להמשיך ולספוג ביקורת בשל העברת אפילו חצי מזוודת כסף לעזה.