מה יוזמי קמפיין האיחוד לא מבינים?
יותר ממיליון ישראלים מוכנים להמר על שעטנז מדיני-ביטחוני-חברתי-כלכלי מעורפל ותומכים באיחוד כוחות פוליטי שעומד על כרעי תרנגולת. זה אולי הכרחי כדי להיפטר מנתניהו וחבורתו, אבל ספק אם אפשר לבנות כך שלטון יציב ואפקטיבי.
"מצביעי המרכז לא טיפשים", קבע השבוע [20 בינואר] הפרסומאי הוותיק אודי פרידן, שמשרדו הגה את סיסמת הקמפיין הפוליטי החדש "בלי איחוד הקול אבוד". קמפיין זה קורא לשבעה אח"מים יהודים "לשים את קרבות האגו בצד" ולאחד כוחות כדי לנצח את "המלחמה על המדינה". סקר עדכני מה-16 בינואר שהזמינו ראשי הקמפיין, מראה שרוב גדול (79%) מתומכיהם של השבעה, יותר ממיליון בני אדם בוגרים, רוצה שהם יאחדו כוחות ב"מלחמה על המדינה".
אפשר להסכים עם כך שרוב האזרחים והאזרחיות הממוקמים בשמאל-מרכז אינם טיפשים. אך אין ספק שהם נבוכים, מבולבלים ואובדי דרך. הכמיהה להיפטר מבנימין נתניהו וחבורתו כמו הפכה לחזות הכל והיא חוסמת את שדה הראייה הפוליטי-הערכי של אנשים נבונים וערכיים. או במילים אחרות, החלום לסלק ב-9 באפריל את מירי רגב ממשרד התרבות משבש את המחשבה של טובי העם על האתגרים המדיניים והחברתיים העצומים שהמציאות מציבה בפני ישראל.
בסיירת מטכ"ל הפוליטית חברים ארבעה גברים שהמכנה המשותף הבולט שלהם, נכון להיום, הוא כמות הברזלים שהיו מונחים על כתפיהם בעבר. דיוקני ענק של רבי האלופים בדימוס אהוד ברק (לשעבר עבודה), בני גנץ (חוסן לישראל), גבי אשכנזי (לא מזוהה בינתיים) ומשה יעלון (תל"מ) מתנוססים על גבי שלטי חוצות ודפי העיתונים, כשביניהם מפוזרות תמונותיהם של יאיר לפיד (יש עתיד), ציפי לבני (התנועה) ואבי גבאי (העבודה).
מאחורי היוזמה עומדים איש הפרסום והעסקים אילן שילוח; האלוף במיל' משה קפלינסקי; תא"ל במיל' גיורא ענבר; היזמית החברתית נועה אליאסף-שוהם; ויונתן בן ארצי, נכדו של יצחק רבין.
