מקבץ הסיוטים האולטימטיבי של בנימין נתניהו התגשם ביום שלישי בערב בגני התערוכה בתל אביב [29 בינואר]. מי שמסתמן כיריבו העיקרי בבחירות הקרובות, הרמטכ"ל לשעבר רב אלוף בני גנץ, לעג לתחזיות המוקדמות ונתן הופעת בכורה משכנעת, מנהיגותית ודומיננטית בפריים-טיים טלוויזיוני, שמבחינת נתניהו נמשך נצח. ערוצי הטלוויזיה שידרו את גנץ 21 דקות רצופות בשעת שיא ודנו בו דקות ארוכות נוספות, כשנאומו הסתיים אף הוא בבשורה קשה מבחינת נתניהו: לגנץ הצטרף הרמטכ"ל לשעבר משה (בוגי) יעלון. וכך מוצא את עצמו נתניהו מול אחד שהיה הרמטכ"ל שלו ועוד אחד שהיה שר הביטחון שלו, שניהם בכרטיס אחד ועוד היד נטויה.

גנץ לוטש עיניים לחיבורים נוספים. אם יעלה בידו לשכנע רמטכ"ל לשעבר נוסף, גבי אשכנזי (גם הוא כיהן תחת נתניהו), להצטרף ל"חוסן לישראל", תתגבש אלטרנטיבה ביטחונית ראויה לנתניהו בפעם הראשונה מזה עידן. זה יקשה מאוד על נתניהו לשלוף שפן כלשהו מכובעו ברגע האמת, כפי שעשה בבחירות 2015 כשהפציץ את הציבור הישראלי באיומים ביטחוניים וסרטוני "הערבים על הגדרות", מה שהעניק לו את הניצחון בזמן פציעות מול יצחק (בוז'י) הרצוג נטול השכפ"ץ הביטחוניסטי.

בני גנץ, 59, מעולם לא נחשב לאדם כריזמטי. מה שעשה את ההבדל ביום שלישי בערב היא הכנה מדוקדקת, נאום עמוס מסרים וסיסמאות וסביבה תומכת שעוצבה במקצועיות רבה. מבית ראש הממשלה ברחוב בלפור בירושלים צפה נתניהו במי שמהווה, בפעם הראשונה, אלטרנטיבה ממשית לתדמיתו כ"מר ביטחון".

גנץ שרד את "חוק הצינון" מיסודו של נתניהו, חוק שאיפשר לראש הממשלה לנטרל את בוגרי מערכת הביטחון הישראלית ולצנן אותם במשך ארבע שנים (שלוש שנות צינון פלוס שנת הסתגלות) עד שיוכלו להצטרף לפוליטיקה. יעלון, מבוגר יותר, הצטנן כבר קודם. על המדף ממתין עדיין הפרס הגדול, גבי אשכנזי, מי שנתפס כמסוגל להזרים לחוסן לישראל קולות מהימין. לאשכנזי יש את כל מה שאין לגנץ וליעלון: הוא נתפס כעממי, מדבר בגובה העיניים, נראה כמו ליכודניק. אשכנזי מתנה, נכון לעכשיו, את הצטרפותו במימוש "המהלך הגדול" – הקמת מפלגה יחד עם יאיר לפיד. יחד עם זאת, ייתכן שהמראה אפשרית של גנץ-יעלון בסקרים תשכנע אותו שחוסן לישראל מסוגלת לבצע מהפך פוליטי. אם אשכנזי יבוא, השמיים יהיו הגבול.