המחלוקות האמיתיות שלא יקבלו ביטוי במערכת הבחירות
השאלה אם נתניהו יכול לכהן במידה ויוגש נגדו כתב אישום תעמוד במרכז מערכת הבחירות. וכך, יום לאחר הבחירות נמצא עצמנו אל מול התיקו הנצחי, שבו מנדט אחד לכאן או לכאן קובע את גורלנו בנושאים החשובים באמת, כגון חלוקת הארץ או סיפוח הגדה ומהות הדמוקרטיה.
מומחי הבחירות בישראל כבר סיכמו ביניהם כי מערכת הבחירות ב-2019 תעסוק בנושא אחד: בנימין נתניהו. תומכיו יאמרו כי החוק בישראל מאפשר לראש הממשלה להמשיך בתפקידו עד שיתקבל פסק דין חלוט (לעומת שר שחייב להתפטר מתפקידו – על פי הפסיקה המשפטית – עם הגשת כתב אישום נגדו בכפוף לשימוע), ואילו מתנגדיו יגידו כי אין זה הגיוני שאדם שחשדות שוחד מרחפים מעל ראשו, ואשר כל האנרגיה שלו מופנית להצלת נפשו, יכהן כראש ממשלה.
אינני מזלזל בשאלה הזו. ברור שאם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט (הנחשב "איש של ביבי") יחליט להגיש כתב אישום חמור נגד נתניהו, אין זה הגיוני שימשיך לכהן בראשות הממשלה, אבל זו איננה יכולה להיות נקודת המחלוקת היחידה על סדר יומה של מערכת הבחירות. לפני שמקיימים בחירות, לפני שמתארגנים מחדש במסגרות של קואליציה ואופוזיציה, כל אחת ומשמעת ההצבעה שלה, זהו הרגע שבו עלינו לפתוח דיון בכמה נושאים העומדים בלב המחלוקת הישראלית.
1. חלוקת הארץ. זהו הנושא המפלג בינינו והמזהה אותנו פוליטית כבר כמעט 52 שנה, אבל עכשיו מדובר בהכרח להכריע, בגלל מספרם השווה של היהודים והערבים ממזרח לירדן: 6.5 מיליון בכל צד, על פי מניין מערכת הביטחון.
בכנסת ה-21 יהיה צורך להכריע בין שתי תפישות העולם: זו האומרת כי הציונות יכולה להתגשם רק במדינה ריבונית עם רוב יהודי ומיעוט הזוכה לשוויון זכויות מלא, לבין זו האומרת כי מיעוט יהודי השולט ברוב ערבי חסר זכויות פוליטיות בכל זאת מאפשר את קיומה של ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית.
