אין בישראל מחלוקת סביב העובדה שאיראן כבשה לעצמה בעשור האחרון את הבכורה ברשימת האויבים המרים של המדינה היהודית. "האיום האיראני" נתפס בישראל כאיום הקיומי היחיד על המדינה וכאיום האסטרטגי המשמעותי העיקרי שנותר היום לפתחה של ישראל, בכל הממדים הביטחוניים: הגרעין האיראני נתפס כאיום קיומי ישיר, ההתפשטות האיראנית במזרח התיכון והציר השיעי מהמפרץ הפרסי ועד לטקיה נתפסים כאיום קונבנציונאלי משמעותי וכל זה בנוסף להיותה של איראן מפיצת הטרור העיקרית נגד ישראל והמממנת הראשית של חמאס, הג'יהאד האסלאמי וחיזבאללה. אם באיראן מוגדרת ישראל כ"השטן הקטן", הרי שבישראל איראן היא "השטן הגדול".

לצד כל זה, ובאותה נשימה, אפשר בהחלט להגדיר את איראן גם כאחד הנכסים האסטרטגיים המשמעותיים של ישראל בעת הזו. לא מדובר בהגזמה אלא בעובדה. בחודשים האחרונים מתחילים לצאת לאור חלק מהמגעים החשאיים שמנהלת ישראל עם מדינות ערביות או מוסלמיות במזרח התיכון ומחוצה לו, מדינות עמן אין לישראל יחסים דיפלומטיים. הרומן המשגשג בין ישראל לחלק מהמדינות הסוניות הופך גם הוא, בהדרגה, למערכת יחסים גלויה. כל זה מתאפשר בעיקר "בזכות" איראן.

האיום השיעי וההתפשטות האיראנית מערבה מדירים את שנתם הטרופה של חלק ניכר מהשליטים האזוריים. ישראל נשאבת למרכז הזירה הזו כתשובה היחידה לחשש הקמאי מהקמתה המחודשת של האימפריה הפרסית וההשפעה השיעית ההולכת וגוברת באזור. בנימין נתניהו, בסיוע נמרץ של ראש המוסד יוסי כהן וראש המטה לביטחון לאומי מאיר בן שבת, ממנף ביעילות רבה את המצב החדש ומבצר את מעמדה של ישראל כמגדלור ביטחוני אזורי. ישראל הפכה לסוג של אבן שואבת, אליה מתמגנטים כל אלה שחוששים מאיראן.

נשיא צ'אד אידריס דבי הגיע השבוע [25 בנובמבר] לביקור מפתיע בישראל, בסיומו הודיע נתניהו כי בקרוב ייצא לביקור בצ'אד, אשר במהלכו יוכרז על חידוש היחסים הדיפלומטיים בין המדינות. במקביל, דווח בערוץ 10 כי שליח מיוחד של משרד החוץ פגש לפני כשנה [2017] בטורקיה בכירים מסודן ודן איתם בקידום היחסים עם ישראל. ברקע נרשמים גם מגעים אינטנסיביים בין בכירים ישראלים למדינות מפרץ נוספות, ביניהן גם בחריין, על שדרוג מערכת היחסים החשאית. כזכור, בחודש שעבר [26 באוקטובר] יצא נתניהו לביקור היסטורי בעומאן, כאורחו האישי של הסולטן קאבוס. קצהו של קרחון היחסים בין ישראל לסעודיה נחשף אף הוא לאחרונה, כשנתניהו הפך למגינו העיקרי של יורש העצר מוחמד בן-סלמן, על רקע המשבר אליו נקלע בעקבות רצח העיתונאי חשוקג'י.