האם חוק הלאום מחלחל לכל תחומי החיים בישראל?

ייתכן שהחלטת חברת החשמל בישראל להיטיב עם לקוחותיה היהודים במהלך חג החנוכה בשבוע הראשון של דצמבר [2018], התקבלה בתום לב כדי לשפר את תדמיתה בעיניהם ואינה נגועה בגזענות. בהחלט ייתכן. אבל בישראל הנוכחית, חודשים אחדים לאחר שאושר בכנסת חוק הלאום המעניק העדפה ברורה ליהודים [19 יולי] – כל הפרדה או אפליה משיקולי דת או לאום נחשבת למקוממת וחשודה מלכתחילה בגזענות.

בהודעתה החגיגית של חברת החשמל שפורסמה השבוע [29 בנובמבר] נכתב כי במהלך שמונת ימי חג האורים היא תימנע מניתוק לקוחות חייבים "במגזר היהודי". התרגיל התדמיתי הוא חסר ערך, שהרי אין מדובר באמת בשמונה ימים. עובדי החברה אינם עובדים בסוף שבוע, והשי לחג ללקוחות נועד כפי הנראה גם לאפשר לעובדי החברה לצאת לחופשה במהלך ימי החנוכה. בינתיים ההודעה עוררה כעס ותמיהה – האם עד כדי כך העדפת יהודים חלחלה, שהיא מעניקה להם העדפה לא רק בהקמת יישובים ליהודים בלבד אלא גם באכיפת עונשים?  

בעקבות הסערה הציבורית מיהרה חברת החשמל להבהיר כי אינה נוהגת באפליה וכי החברה נוקטת במדיניות זהה כלפי דתות אחרות בחגיהן. זה מעניין, כי במהלך חודש דצמבר חלים שלושה חגים, כמעט במקביל, של שלוש הדתות הגדולות: חנוכה ליהודים, חג המולד הנוצרי ועיד אל אדחה (חג הקורבן) המוסלמי. ובכל זאת חברת החשמל לא הודיעה כי במהלך דצמבר היא תעניק אור לכל לקוחותיה ותימנע מניתוק חייבים כדי לא לפגום בשמחת חגם.

כדי להדוף את הביקורת, הציג דובר חברת החשמל כתבה שפורסמה בעיתון הארץ לפני למעלה משנתיים [יולי 2016], שבה נמסר בשם החברה: "לא ננתק בעלי חוב מוסלמים בחג הרמדאן, אם נוכל לזהותם." מה שהדובר לא ציין הוא שהכתבה לא התייחסה ליוזמה של חברת החשמל להעניק חודש הקלה לאזרחים המוסלמים ולפרסם זאת ברבים, כפי שעשתה השנה לרגל חג החנוכה. הפרסום בא בתגובה ליוזמה של ח"כ אילן גילאון (מרצ), אשר קידם הצעת חוק לאסור לחלוטין ניתוק חשמל ומים מחייבים. הצעת החוק הזו לא אושרה, וגילאון פנה אז להנהלת חברת החשמל בבקשה למנוע ניתוק חייבים לפחות במהלך החג המוסלמי הקדוש. תגובת החברה הייתה כי לא תנתק יישובים בעלי ריכוז מוסלמי, אך מכיוון שאינה מחזיקה במחשביה נתונים על דתם של התושבים, על "המועמד לניתוק" בן העדה המוסלמית לדאוג להזדהות ככזה. מעניין שהפעם אף לקוח יהודי לא התבקש להזדהות ככזה, כדי להינות מהטבת החנוכה.