בנאומו בכנסת לרגל פתיחת מושב החורף [15 באוקטובר], התפאר ראש הממשלה ב"עשור מופלא", שחופף לכהונתו בעמדת הקברניט. הוא דיבר על עשור של צמיחה והתעצמות, יציבות וביטחון, שגשוג ובנייה. נתניהו ידע לספר כי כל אחת מן המדינות המפותחות "הייתה מתברכת במה שעשינו". וכמובן, שום נאום אינו שלם בלי להזכיר את איראן, שנגדה, לדברי נתניהו, ישראל תמשיך לפעול בכל הכוח.
אולי אין זה מקרה שנתניהו שכח להזכיר את ההישגים הישראליים מעוררי הקנאה בחינוך ובמדע. הזכרתם הייתה מאלצת אותו להתייחס למקומה של ישראל בתחומים אלה ביחס לשכנותיה הקרובות והרחוקות. האם הוא חשש כי דיבור על יחסי הכוחות בין ישראל לאיראן בתחומים הקריטיים הללו מהבחינה האסטרטגית, ישעמם את הציבור?
ובכן, במהלך "העשור המופלא" איראן נטלה מישראל את תואר המובילה במזרח התיכון בתפוקה המדעית. ישראל ירדה למקום הרביעי, מתחת לטורקיה וסעודיה. היא הפסידה לאיראן את המקום הראשון במספר המחקרים בביוכימיה, גנטיקה וביולוגיה מולקולרית. בהנדסה כימית ישראל ירדה מהמקום הראשון למקום החמישי, ובכימיה ובמדעי המחשב הידרדרה למקום הרביעי, אחרי קטאר ואיראן. גם בכלכלה ובמינהל עסקים איראן הדיחה את ישראל מראשות הטבלה. לפי נתוני חברת המידע האקדמי סקופס, בין 1996 ל-2016 ירדה ישראל מהמקום ה-18 בדירוג עולמי הבוחן את תפוקת המחקר למקום ה-33, הרחק מתחת לאיראן שדורגה במקום ה-16 וטורקיה שעלתה מהמקום ה-27 למקום ה-17. אפילו סעודיה התקדמה מהמקום ה-42 למקום ה-32.
הכלכלן פרופ' מנואל טרכטנברג, שהיה יו"ר הוועדה לתכנון של המועצה להשכלה גבוהה, ציין בתגובה לנתונים כי איכות המחקר בישראל גבוהה באופן ניכר ביחס לפרסומים המחקריים של שכנותיה במזרח התיכון. עם זאת, ציין טרכטנברג, כשמדובר במדינה בעלת אוכלוסייה של 80 מיליון איש כאיראן, קיים חשש שהיא תסגור גם את הפער מבחינת איכות המחקר. טרכטנברג, שהיה ח"כ מטעם המחנה הציוני, הזהיר כי ההשקעה האדירה של איראן במחקר, בעיקר בתחומי הפיזיקה, ההנדסה, הכימיה והאווירונאוטיקה, צפויה להפוך לאיום של ממש.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
