"לאחר שנים ארוכות של עבודה קשה ובסייעתא דישמיא רבה" - במילים אלו חגג בעמוד הפייסבוק שלו הרב-מתנחל הירושלמי, אריה קינג, את החלטת הוועדה לתכנון ובנייה בעיריית ירושלים.

אכן, בלי יותר מדי רעש וצלצולים הונחה בשבוע שעבר (5 בספטמבר) אבן הפינה לחוק הלאום, זה שמצווה על המדינה לעודד ולקדם את "הערך הלאומי" של התיישבות יהודית במולדת העם היהודי. הרי מה לכם יותר ערך לאומי מהתיישבות יהודית בירושלים, זו שהחוק מחזק את מעמדה כבירת ישראל?

האירוע התרחש בחדרה של הוועדה לתכנון שבבניין העירייה. פרנסי העיר אישרו את הקמתן של 150 יחידות דיור בשכונת בית חנינא, מחציתן יוקמו על שטח שנרכש בידי יהודים, עבור יהודים. קינג, חבר מועצת ירושלים,  הבטיח כי מעתה השכונה הערבית "תתחיל להתייהד, ובתקווה במהרה בימינו תהפוך לשכונה בעלת רוב יהודי מוצק כיאה וכראוי לבירת העם היהודי". ואכן, עם האכלוס תהפוך בית חנינא לאחת ההתנחלויות היהודיות הגדולות ביותר בשכונות הפלסטיניות.

עם זאת, הדרך ל"ייהוד" בית חנינא ושאר השכונות הערביות עדיין ארוכה. כיום חיים בשכונה כ-40 אלף  מוסלמים ונוצרים, וכ-50 יהודים. על פי מחקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם ביולי 2013 בביטאון הימין "בשבע", מספר היהודים שגרים בשכונות הערביות שבמזרח העיר עמד על 2,537 בלבד. לידיעת משלמי המסים, יהודים כערבים, עלות האבטחה של הדיירים היהודים בשכונות הללו מגיעה לכמעט מאה מיליון שקל בשנה.