למה לפלגים הקטנים בעזה חשוב לשלב את אבו מאזן בהסדרה?
בזמן שחמאס מנסה לאחד את כל הארגונים הפלסטיניים ברצועה לתמיכה בהסכם המתגבש, האופוזיציה מגיעה בעיקר מכיוון הפלגים החילוניים - החזית העממית, החזית הדמוקרטית וועדות ההתנגדות. עבורם, זו הזדמנות פז לשלב את אבו מאזן ולהקל על השלטון הדתי והטוטליטרי בעזה.
ראש הלשכה המדינית של חמאס, איסמעיל הנייה, נשא ביום שלישי (21 באוגוסט) בעזה דרשה לכבוד חג הקורבן, והבטיח לתושבי הרצועה שהמצור הישראלי עומד להסתיים. "זו תוצאה של העמידה האיתנה שלכם והמאבק שלכם, וכל סיוע הומניטרי לרצועה לא יהיה במחיר מדיני", הוא אמר. דבריו מזכירים את ההתייחסות של מקבלי ההחלטות בישראל להסכם עם חמאס. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון אביגדור ליברמן גם הם טוענים כי ישראל איננה משלמת מחיר מדיני על "ההסדרה". לאף אחד מהצדדים לא נוח להודות שערך הסכם עם אויבו, מכיוון שמטבע הדברים הסכם כמעט תמיד כרוך בפשרה.
במסגרת הפשרות שחמאס התחייב להן, מנהיגי הארגון נדרשים לקבל את הסכמתם של כל הפלגים ברצועה ליישר קו, ולהפסיק את האלימות (מול ישראל). אמנם אין בהסכם ההסדרה הכרה רשמית של חמאס בישראל, אבל מנהיגי חמאס, אלה שביומיום מתהדרים בסירובם להסכין עם קיומה של המדינה היהודית, יצטרכו להסביר איך הגיעו להסכם עם הציוניים ואף הסכימו לקבל על עצמם תנאים כמו נטישת דרך הג׳יהאד.
בדרשתו בעזה הסביר הנייה באופן מתחכם ודיפלומטי מדוע נדרשת הסכמתם של כל הפלגים בעזה, ולא רק זו של חמאס. "כדי שיהיו ערבויות מתאימות לסיוע המובטח לרצועה, מוסכם שכוחות ההתנגדות הפלסטינית יישארו במעמדם כספקי המגן והביטחון לעם הפלסטיני, והסיוע יינתן בהסכמה לאומית פלסטינית ותוך פיקוח של רשת ביטחון ערבית״. שלא מרצונם, ועוד לפני שהסכימו להיכנס למטריית ההסכם, הנייה איחד את כל הפלגים ליחידה אחת שהיא ״המגן והביטחון״ של הפלסטינים.
אולם התיאור הזה של הנייה בעצם מייפה את המציאות. הפלגים הפלסטינים הוזמנו בשבוע שעבר לקהיר (14 באוגוסט) כדי להשתתף בסוף השיחות על ההסדרה, אך לא הצליחו להגיע להסכמה. כל הצדדים חזרו לעזה לחגוג את חג הקורבן והבטיחו להתכנס שוב בקהיר בשבוע הבא. עד אז מקווים מנהיגי חמאס לשכנעם אותם שההסכם טוב גם עבורם.
