אלמלא מצבו העגום של התהליך המדיני ותמרות העשן והאש שעולות מהדרום, אפשר היה להתפוצץ מצחוק למקרא התגובה הפלסטינית והמחאה הישראלית על החלטת הסנאט בדבלין בשבוע שעבר (11 ביולי) לאשר חוק המטיל סנקציות על יבואני סחורות מיוצרות בהתנחלויות בגדה המערבית, מזרח ירושלים ורמת הגולן. יו"ר הוועד הפועל של אש"ף, סאיב עריקאת, הגדיר את היזמה "מחווה היסטורית ואמיצה שמעבירה מסר חד וברור ומראה את הדרך קדימה לשאר האיחוד האירופי".

לפי שעה אין שום סימן, לא קהה ולא מעורפל, ששאר האיחוד האירופי ילך בעקבות הסנאט האירי. לא בטוח שהחוק, שעבר בניגוד לעמדת ממשלת אירלנד, יסיים אפילו את תהליך החקיקה בפרלמנט המקומי בדרך לספר החוקים.

לעומת זאת, דובר משרד החוץ בירושלים אמר שהסנאט האירי נתן ידו ליוזמה מסוכנת וקיצונית הפוגעת בסיכויים לדיאלוג בין ישראל לפלסטינים, ושתגרום נזק לתהליך המדיני במזרח התיכון. מי בדיוק הפרטנר הישראלי לדיאלוג? ראש הממשלה ושר החוץ בנימין נתניהו, שהבטיח כי במשמרת שלו לא תקום מדינה פלסטינית? מרכז הליכוד, מפלגת השלטון (כולל רוב שרי המפלגה), שקרא לנבחריו לפעול כדי להחיל את חוקי ישראל וריבונותה על כל "מרחבי ההתיישבות המשוחררים ביהודה ושומרון"? שר הביטחון אביגדור ליברמן שמקדם את בנייתן של 1,958 יחידות דיור בגדה, רובן (1,536) בשטחים שבהם אמורה לקום פלסטין?

"זה לא מספיק רק לדבר על פתרון שתי המדינות", אמר עריקאת בדברי ברכתו למהלך האירי, "צריך גם לנקוט צעדים ספציפיים". כמעט רבע מאה חלפה מאז שברשות הפלסטינית חגגו צעדים ספציפיים שהאיחוד האירופי נקט נגד ההתנחלויות. פתרון שתי המדינות צעד מאז לאחור. בהסכם האסוציאציה שהאיחוד חתם עם ישראל ב-1995 נקבע כי כללי הפטור ממכס אינם חלים על השטחים שכבשה ישראל ב-1967. בסוף 2015 קראה הנציבות האירופית למדינות האיחוד לאכוף סימון מוצרים מההתנחלויות ברשתות שיווק. זאת לאחר שרוב מדינות האיחוד בחרו להתעלם מההנחיה.