בשנה האחרונה ירושלים עלתה על ראש שמחתם של ראש הממשלה בנימין נתניהו וחבריו בימין המתנחלי. המעצמה הגדולה בעולם הכירה בירושלים בירת ישראל והעתיקה את מושבה של שגרירותה אליה. ההישג המדיני הזה תרם לעליית קרנו של נתניהו ושדרג את הליכוד בסקרים. החלטתו של ראש העירייה הוותיק, ניר ברקת, לנסות להעתיק את מושבו למשכן הכנסת (כלומר לרוץ ברשימת הליכוד), הפכה את לשכתו המתפנה בעירייה ליעד חדש לכיבוש. נתניהו לא יכול להרשות לעצמו להפסיד את השלטון על "בירת הנצח של העם היהודי" - העיר שתעמוד בעוד שלושה חודשים במרכז הבחירות המוניציפליות.

החלטתו של השר זאב אלקין להתמודד על ראשות עיריית ירושלים הייתה אמורה לשמח את לבו של נתניהו. אלקין נחשב לאחד האנשים המוכשרים והרציניים ביותר בצמרת הליכוד, הוא מוכר בציבור ונהנה מתמיכתם של הדתיים הלאומיים. אך למרבה אכזבתו של הפוליטיקאי, אשר החל את דרכו "בקדימה" עליה השלום, נתניהו הפנה לו כתף קרה.

במשך יותר מחודשיים, מאז שהכריז על התמודדותו לראשות העיר ירושלים, התחנן אלקין לקבל את ברכתו של ראש הממשלה. השר להגנת הסביבה ולענייני ירושלים, המשמש כמתרגם הקבוע של נתניהו בפגישותיו עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, ביקש לזכות בתמיכתו של ראש מפלגתו, לפני היום הקובע להעברת כתובתם של המועמדים לעיר שאותה הם מבקשים להנהיג (1 ביוני). לבסוף הוא נאלץ להעביר את כתובתו מההתנחלות בגוש עציון לירושלים, ללא ברכת הדרך של המנהיג.