מחנה השלום בישראל מסוגל לנצח את הימין בבחירות הקרובות. עם ראש ממשלה שהמשטרה ממליצה להעמידו לדין בשני תיקי שוחד לפחות, ועד הבחירות הוא עלול לאסוף תיקים נוספים ולזכות גם בהמלצת היועץ המשפטי לממשלה להעמידו למשפט; ועם שר רווחה (חיים כץ, הליכוד) שהוחלט להעמיד לדין בעבירת שוחד בכפוף לשימוע; ועם שר פנים (אריה דרעי, ש"ס) עבריין, שישב בכלא ושב למרבה הכלימה לממשלה ואפילו למשרד שבו ביצע את פשעו, ונחקר שוב בגין עבירות פליליות – לא יהיה קל לקואליציה לבקש אמון לארבע שנים נוספות.

נתניהו רחוק מליהנות מרוב בעם. הוא נשען על תמיכה של כרבע מן הציבור ומייצר קואליציות המעניקות לו רוב צר מאוד. כך הוא תלוי במפלגות קטנות ומתקשה לממש את הבטחותיו לציבור. נפילותיו האלקטורליות היו בנוק אאוט; ניצחונותיו – על חודן של נקודות.

ב-1996, כשהיו בישראל בחירות ישירות לראשות הממשלה, נתניהו ניצח את שמעון פרס בפחות מאחוז אחד וסיעת הליכוד בכנסת הייתה קטנה מזו של העבודה. שלוש שנים אחר כך, ב-1999, נתניהו הובס בבחירות ישירות על ידי אהוד ברק. כשעמד שוב בראשות הליכוד ב-2006, זכה הליכוד ב-12 מנדטים בלבד ונתניהו כמעט הודח מתפקידו. אחרי בחירות 2009 הצליח נתניהו להקים ממשלה, אף שהליכוד בהנהגתו זכה ב-27 מנדטים ואילו קדימה בראשות ציפי לבני זכתה ב-28 מושבים.