בלשכת ראש הממשלה בירושלים, כמו במוקטעה ברמאללה, לא עוצרים את הנשימה לקראת פרסומה של "עסקת המאה", הצפויה במוצאי חג הרמדאן. העסקה אמורה להתמקד במציאת הסדר לשטחים בחזית המזרחית שישראל כבשה במלחמת ששת הימים ב-1967. אבל אפילו בין נקודות המוצא של הצדדים פעורה תהום, שהלכה והעמיקה בשנות הקיפאון המדיני הארוכות. הצד הפלסטיני עומד על כך שהמשא ומתן יתבסס על גבול שביתת הנשק עם ירדן מאפריל 1949, שהיה תקף עד ה-5 ביוני 1967. הפלסטינים טוענים כי לאחר שהם ויתרו על 78 אחוז משטחי פלסטין המנדטורית, יש להפקיד בידיהם את 22 האחוזים הנותרים שישראל כבשה במלחמת ששת הימים. במפלגת השלטון, הליכוד, מתנגדים לעצם הרעיון של הקמת מדינה פלסטינית. במרכז ובשמאל שפוזל למרכז, מוכנים להסתפק ב"גושי התנחלויות" בגדה שיישארו בידי ישראל.
המונח "גושי התנחלויות" עלה פעמים רבות בשיחות שצוות השלום האמריקאי, בראשותו של ג'ייסון גרינבלט, קיים עם פוליטיקאים ומומחים ישראלים. בארכיונים של העיתונים ובאתרים של מכוני המחקר אפשר למצוא שפע של תוכניות מדיניות אשר מציעות לספח לישראל מבחר משתנה של "גושים". המכנה המשותף של כל אותן תוכניות הוא ההתעלמות מהצרכים של הצד הפלסטיני ומהשאיפות שלו. כך למשל, חבר הכנסת איתן כבל מהמחנה הציוני, שלפני כשבועיים קרא במאמר פרי עטו ב״הארץ״ להשליך לפח האשפה את הסכם אוסלו, אינו מסתפק במזרח ירושלים, גוש עציון ומעלה אדומים. כבל מבקש להחיל באופן חד-צדדי את החוק הישראלי גם על גוש קרני שומרון ואריאל שבלב השומרון, ובנוסף לכך להשאיר בידי ישראל את בקעת הירדן. אין פלא שיושב ראש הבית היהודי, נפתלי בנט, מיהר לאמץ את כבל לחיקו.
ד"ר מיכאל בר זוהר, שהיה חבר כנסת מטעם מפלגת העבודה בכנסת העשירית (1984-1981) ובכנסת ה-12 (1992-1988) צירף אף הוא את בקעת הירדן לשטחים "שמנוי וגמור עמנו שיישארו במדינת ישראל". בר-זוהר, הידיד והביוגרף של חתן פרס נובל לשלום, הנשיא המנוח שמעון פרס, הציע "לשרטט דה-פקטו גבול חדש, שיהיה גבולה של מדינת ישראל ויוגן על ידי חומה או גדר". יו"ר מפלגת העבודה, אבי גבאי, הגיב בביטול על ההצעה לספח שטחים לישראל שלא במסגרת הסדר מדיני, אך הדגיש כי "ברור שהגושים יישארו ברשותנו".
גבאי מתחמק אף הוא מהתמודדות אמיצה עם הסוגיה הטריטוריאלית. הוא לא מעז לומר שאין שמץ של סיכוי שהפלסטינים יסכימו להשאיר בידי ישראל את השליטה על בקעת הירדן. קשה להאמין שמנהיג המפלגה הראשית באופוזיציה לא יודע שהבקעה משתרעת על כשליש מהגדה המערבית ומהווה רזרבה קרקעית יחידה לקליטת פליטים ולהקמת שדה תעופה בינלאומי. הוא יודע בוודאי שסיפוחה של הבקעה לישראל יפצל את המדינה הפלסטינית ויפריד אותה מהעולם החיצון. אך את מי מעניין היום מה טוב לפלסטינים ומה הם רוצים?
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
