בשעה שהמערכת הפוליטית חצויה סביב חוק גיוס החרדים (המכונה גם חוק השוויון בנטל) חברו יחד חברי כנסת מארבע מפלגות סביב הצעת חוק לביטול גיוס החובה, המנוגד לאתוס "השוויון בנטל". חברי הקואליציה, מנחם מוזס החרדי (יהדות התורה) ויהודה גליק הדתי-לאומי (ליכוד), עושים יד אחת עם אנשי השמאל החילונים מוסי רז ועיסאווי פריג' (מרצ) ודב חנין (חד"ש, הרשימה המשותפת), לביטול שירות החובה בצה"ל. בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר כי רעיון צבא העם הוא נחלת העבר ואינו מתאים לחברה הישראלית כיום.

האם מדינת ישראל, המתמודדת עם שלל אתגרים ביטחוניים בגבולותיה, יכולה להרשות לעצמה לצמצם את סדר הכוחות (סד״כ) שלה? כבר כיום, נכתב בהסבר להצעת החוק, יותר משליש מהחייבים בגיוס אינם מתגייסים (לעומת רבע ב-1990). משנת 2013 ועד 2017 חלה עלייה של כ-15 אחוז במספר החיילים שמקבלים פטור תוך כדי השירות, עקב חוסר התאמה לשירות צבאי. בעוד שהיחידות הלוחמות נמצאות בתפוסה כמעט מלאה, קיים עודף של חיילים בתפקידים העורפיים.

כבר לפני חמש שנים אמר הרמטכ"ל אז, בני גנץ, כי "העידן הזה של מאסות של סד"כ כבר לא קיים. אנחנו חייבים לנצל כעת את כוח האדם ואת הפיתוחים הטכנולוגיים. סד"כ קטן שיהיה מצויד, זריז, גמיש, ממוגן, קטלני ומוכן".

ח"כ רז הסביר השבוע בשיחה עם אל-מוניטור כי על פי המודל שלו, פחות אנשים יתגייסו ליותר זמן, כך שהמשרתים יהיו ותיקים יותר, הורים לילדים, מקצועיים יותר ומיושבים יותר בדעתם. במקביל, בוגרי תיכון מצטיינים שהפרופיל הצבאי שלהם מונע מהם לשרת בתפקידי לחימה, יוכלו לתרום למדינה מכשרונם במגזר האזרחי.